ספורט ותנועה
AllinPeace מצאה שספורט ותנועה הם שפה אוניברסלית להתייחסות ולתקשורת בין צעירים. במובן זה הם כלי טרנספורמציה לשינוי חיובי בחייהם של יחידים, קהילות, ובסופו של דבר להתפתחות ופיוס שלווים.
ברצוננו לחלוק כמה קטעים ממסמך כוח המשימה הבין-סוכנויות של האו"ם בנושא: ספורט ככלי לפיתוח ושלום:
"מעצם טבעו ספורט הוא השתתפות. זה קשור לשילוב ואזרחות. ספורט מפגיש יחידים וקהילות, מדגיש את המשותף ומגשר על פערים תרבותיים או אתניים.
העיסוק בספורט חיוני להתפתחות ההוליסטית של צעירים, טיפוח בריאותם הפיזית והרגשית ובניית קשרים חברתיים בעלי ערך. הוא מציע הזדמנויות למשחק וביטוי עצמי, מועיל במיוחד עבור אותם צעירים עם מעט הזדמנויות אחרות בחייהם. הספורט מספק גם חלופות בריאות לפעולות מזיקות, כגון שימוש בסמים ומעורבות בפשיעה. בתוך בתי הספר, חינוך גופני הוא מרכיב חיוני של חינוך איכותי. תוכניות חינוך גופני לא רק מקדמות פעילות גופנית, ישנן עדויות לכך שתכניות כאלה מתואמות לשיפור בביצועים אקדמיים.
ספורט יכול לחצות מחסומים שמפלגים חברות, מה שהופך אותו לכלי רב עוצמה לתמיכה במאמצי מניעת סכסוכים ובניית שלום, הן באופן סמלי ברמה הגלובלית והן באופן מעשי מאוד בתוך קהילות. כשהן מיושמות ביעילות, תוכניות ספורט מקדמות אינטגרציה חברתית ומטפחות סובלנות, עוזרות להפחית מתחים וליצור דיאלוג. כוחו המכנס של הספורט הופך אותו למשכנע יותר ככלי להסברה ותקשורת".
הספורט מספק פורום ללימוד מיומנויות כמו משמעת, ביטחון עצמי ומנהיגות והוא מלמד עקרונות ליבה כמו סובלנות, שיתוף פעולה וכבוד. ספורט מלמד את הערך של מאמץ וכיצד לנהל ניצחון, כמו גם תבוסה...
בהגדרה של "ספורט" משולבות כל צורות הפעילות הגופנית התורמות לכושר גופני, לרווחה נפשית ולאינטראקציה חברתית. אלה כוללים משחק, פנאי, ספורט מזדמן או תחרותי מאורגן, וספורט או משחקים מקומיים.
ב-AllinPeace אנו מבינים את פוטנציאל הטרנספורמציה של הספורט ככלי להתפתחות בריאה ולתרגול של שלום!
הקדמה לחמשת ענפי הספורט (קרב 5)
עבור רבים מבין המשתתפים הצעירים זו הייתה אחת הפעמים הראשונות ששיחקו לא על מנת לנצח, אלא יותר כדי להשתתף במשחק למען ההנאה שבדבר. להבדיל מהמתרחש בהרבה מהמדינות שלהם, משחקי קרב חמש לא קשורים בשום דרך לתחרויות אלימות, מתגרות ומערערות את הביטחון. אלה אשר לקחו חלק במשחקים הפכו להיות חברים ושיתוף הפעולה בין המשתתפים וחברי- הקבוצה שמקורם ממדינות, רקע אתני ודתות שונים אפשרו לצעירים לחגוג את השוני ביניהם באותה העת שעסקו בתחרויות ספורטיביות.דיסקוס, כידון, קפיצה לרוחק, ריצה והיאבקות מיועדים להחדיר אהבה מאוזנת, מתינות, ביטחון, יופי וצדק. השתתפות באירועים כגון אלה מדגישה את החשיבות של שיתוף הפעולה, הקדשה, ריכוז, עבודת צוות ושימת לב. היעד של כל תחרות היה להוציא את הטוב ביותר שבכל אחד ולהדגיש את החשיבות ואת היעילות של הקבוצה. באמצעות ההשתתפות, הצעירים מצאו דרכים חדשות כדי להשתמש בגוף שלהם, בתנועה, דיבור ובכישורים הטבעיים לטובת כל אלה שהיו בקבוצה שלהם ולטובת כל משתתפי הקרב חמש. הקבוצה הקולקטיבית פעלה כדי להשיג סביבה בטוחה, פתוחה וייחודית בה כל מי שהיה "שונה" נתפס כייחודי ויפה ואימצו אותו אל חיקם במקום לדחות אותו הצידה או להתעלם ממנו. כל ספורט אולימפי עודד שימוש שונה בגוף, ברוח ובנפש, כך שלא היה מספיק להיות אתלטי, שנון או יצירתי. כדי להצליח, הן באופן אישי והן כקבוצה שלמה, היה צורך לשלב מגוון של איכויות.
קרב חמש כדוגמה ספורטיבית של החינוך ההוליסטי
קרב חמש מחנך את הפרט מרגל ועד ראש. ניתן להבחין שכול אחד מחמשת מקצועות מפתח חלק אחר בגוף, החל מכפות הרגליים, דרך השוקיים וירכיים, טורסו ועד לראש וגפיים עליונות. יחד מהווים אימון סינרגטי המקדם את התפתחות הוליסטית של האדם. קרב חמש (תרגום מילולי מיוונית: חמש תחרויות) מתייחס ל- 1) ריצה; 2) קפיצה; 3) היאבקות; 4) הטלת דיסקוס; 5) הטלת כידון. מקצועות אלה היו תוכנית הלימודים העיקרית העתיקה אשר איחדה את הגוף, הנפש והרוח ובכך העניקה לנוער אימון גופני, פסיכולוגי ומוסרי. מקצועות אלה היו מרכזיות הן במשחקים האולימפיים והן במשחקים של פיתיאה.
דיסקוס
העיקרון הבסיסי של תרגיל זה הוא התכווצות והתפשטות, להחזיק ולשחרר, או לקחת ולתת. האדם צריך להיות מסוגל למצוא את מערכת היחסים הנכונה בין הנשימה הקצבית של הפרט וקצב הדופק של היקום. המפתח הוא לאפשר לכוח המשיכה לעבוד עבור המטיל על ידי כך שמאפשרים לדיסקוס לעוף כרצונו, הביטוי המופלא של כוח המשיכה של כדור הארץ והרחיפה של הדיסקוס. הכוחות האלה חפצים להזיז אותנו בדרך קצבית ומלאת שמחה.
היאבקות
קיימים שני כוחות שחותרים לגבור על האדם, או להכניע אותו: כובד וקלות (כוח המשיכה והיעדר כוח משיכה), או ביתר דיוק התכווצות והתפשטות. לכול מתאבק צריכה להיות היכולת להתכווץ ולהתפשט, בשילוב עם כוח, זריזות ותובנה. הכוח שייך לסיבולת ומעורר מודעות; לזריזות, אנרגיה ללא מאמץ וזרימה; לתובנה, אסטרטגיה מושכלת ורגישות. אם שמים את התמהיל הבריא הזה לשירות מכלול הכוחות (הן של הפלג העליון והן של הפלג התחתון של הגוף), נשיג הרמוניה ושקט נפשי. היאבקות מייצגת את הסגולה ביטחון- עצמי ומהווה תרגיל באצילות של הכוח. המתאבק מתרחב/מתפשט אל המרחב שבסביבתו ומעניק כוח לאדם אחר כך שאותו האדם משתוקק לעקוב אחר התנועה מחוץ למעגל ומונע על ידי החוויה שבתיאום בין תנועת עוצמתו ושל יריבו. כדי לעשות כך נדרשים איזון ודו-שיח בין הפלג העליון והתחתון של הגוף, אף על פי שמרכז הכובד נמוך וקרוב לקרקע. בנוסף נדרש מהמתאבק להאמין בעצמו ולהבין את עצמו ואת הקשר שלו לאדם מולו הוא מתאבק
ריצה / ריצה למרחקים
בעת העתיקה, האצן היה קשור להרמס -שליח האלים- או לאל מרקורי, המרפא. האדם יכול להיות בריא אך ורק אם כל כוחות נמצאים במצב הרמוני ומאוזן ומנהל אורח חיים בריא. ריצה היא הסמל לחיים; סמל הדורש למצוא את הדרך באמצעות כוח, הרמוניה ויופי.
הריצה מייצגת את הסגולה הרמוניה; דורשת איזון בין הארצי והשמימי, בין כובד וקלות.כידון
תרגיל זה מוקדש לאל זאוס, אבי כל האלים. רומז על תנועה של הכוונה ונחישות. המטרה של הספורטאי היא לבטא את כל הכוחות הייחודיות של האדם, מה שניתן לעשותו אם אותם הכוחות מובאים יחדיו ומכוונים לכיוון נקודה אחת. האתלטים בעת העתיקה רצו שהאלים יעבדו באמצעות פעולתם דרך הטבע של הרצון. האלים היו לעיני האדם הנציגים של המרכיב המוסרי והאתי, האחדות של הבנה (חשיבה) ופעולה. הטלת הכידון הייתה הביטוי הנראה לעין של מוסריותו.
הכידון מייצג את הסגולה של צדק. הטלת כידון דורשת להתיישר עם רצונותיהם של האלים כדי לשאת את הגורל האישי ואת כוונותיהם של כל פרט.
קפיצה לרוחק
בני העת העתיקה נהגו לקפוץ עם משקולות, כך שהתוצאה הייתה יותר מדויקת, יפה וחזקה. המשקולות אפשרו לאדם לשלוט על הכוחות המקננים עמוק בתוכו. קפיצה היא הביטוי הנראה לעין של דחף מכוון, מבוקר. הקופץ נתון רק לרגע ללחץ הדחיפה, אז מדחיק אותו כדי לא להיות מוכרע על ידו אלא כדי לשלוט בתנועת הדחף שלו.
קפיצה מייצגת את הסגולה מתינות. הקפיצה דורשת מהאדם לוותר או להיכנע לפרץ אנרגיה ולמרות זאת למשוך מיידית בחזרה כדי שהנחיתה שלו תהיה יציבה ומבוקרת.