776 לפנה"ס

על פי הפסקת האש האולימפית כל פעילות מלחמתית הופסקה שבוע לפני, במהלך ושבוע לאחר האולימפיאדה, כך ניתנה לספורטאים ולצופים האפשרות לנסוע לאולימפיה ולשוב בשלום לבתיהם. נוהג זה המשיך להתקיים ללא הפסקה בכול המשחקים האולימפיים במהלך 1200 שנה. היוונים קיוו שהפסקת האש הקדושה תמשיך גם לאחר סיום המשחקים, ושהמתחרים ייהפכו מלוחמים לספורטאים, כך שיהיה ניתן להפוך את כישוריהם -שבימים עברו היו קשורים למלחמתיות- להפגנות של יופי ועוצמה.

יוון העתיקה הייתה מורכבת מכמה ערי-מדינה שנוהלו בשלטון עצמי, ולעיתים קרובות היריבויות שהתעוררו ביניהן הובילו למלחמה. המאה ה-8 לפנה"ס, המלך איפיטוס מאליס ביקש מהאורקל (אורים ותומים) של דלפי לקבל פתרון. האורקל המליץ שכול החיילים צריכים להעמיד את כישוריהם ומאמציהם למערך אצילי של משחקים ספורטיביים, ושיש להנחיל הפסקת אש קדושה (ביוונית: ("Ekecheiria" במהלך המשחקים. המלך איפיטוס שכנע את מלכי ספרטה ופיזה לקבל את ההמלצה, וכך אורגנו בשנת 776 לפנה"ס המשחקים האולימפיים הראשונים.

הפסקת אש, אפילו לפרק זמן קצר, היא יקרת ערך; ההפסקה מספקת חלון הזדמנויות כדי לבנות גשרים ולייסד קשר בין היריבים, הנתונים במלחמה או סכסוך.


The Olympics truce