עיקרון 2: ציפיות ריאליסטיות

"אנחנו מתחילים עם מחיאות-כפיים פשוטות. זה חייב להיות בסיסי ונעים, כי אנו מאחדים את הקבוצה. אנו מוחאים כפים ביחד. כולנו מוחאים כפים באותה צורה (ידינו מאלוקים) ואנחנו כבר דומים. רואים מה שהקבוצה יכולה לעשות, להתקדם מהפשוט למורכב ולהתקדם למה שניתן להשיג. ואז, אנו עושים את זה באופן יותר אתגרי --- שני מקצבים שונים בשתי קבוצות שונת בו זמנית. אפשר שלש קבוצות או שתי קבוצות עם קריאה ומענה שחוזר ואוסטינטו(קצב חוזר) לאיטיים יותר. זה באמת עובד.
תמי, מורה למוסיקה


בקיץ, דניאל ברינבואם, המנצח הישראלי, מביא נגנים קלאסיים צעירים מחוננים מסוריה, לבנון, ירדן, ישראל ומצרים לנגן ביחד במקומות שונים בעולם. פעם הוא נשאל מה ההשפעה של התוכנית והוא ענה: "כאשר הנגנים בחזרות אני יודע שהם אינם עוסקים באלימות". תתחיל במשהו בסיסי ואז תבנה. אל תתחיל במחשבה של לפתור את הבעיה אלא תתחיל מהיכן שהילדים נמצאים.

איל, מהקבוצה המארגנת

השיר של יונה: היכן אתחיל

הסבר: התהליך של שינוי דפוסים קיימים הינו ארוך. אנו מתחילים כאויבים, משתנים, ראשית נהיים שכנים, הופכים להיות שותפים ומתפתחים להיות חברים.

העמקה: מאמר של יהודה פז

< לעקרון הקודם | לעקרון הבא >