אנתרופוסופיה בישראל

 




השביל המתומן והלרינקס

מאת אבישי גרשוני / התפרסם בחיים האנתרופוסופיים

זהו פרק ממאמר רחב יותר שנקרא 'השביל המתומן' (1). המאמר נכתב באביב 2001, לאחר ביקורם כאן של אלן ויופ ואן דם. היתה זאת הפעם האחרונה שאלן ביקרה כאן. המאמר עוסק בקשר בין השביל המתומן לריפוי. האידיאה של המאמר הבשילה לה לאיטה במשך שנים אבל חסר היה דבר אחד והוא החיבור למציאות. איך משפיע השביל המתומן על האורגניזם? אלן היתה זאת שהאירה את עיני בקשר לכוחות המרפא שזורמים מהלרינקס אל כל האורגניזם. כאוריתמיסטית מרפאה, היא הכירה היטב את כוחות המרפא האתריים הזורמים באורגניזם. הם היו כלי העבודה שלה.
 ב- 17.10.2003 עברה אלן את הסף. אלה מבינינו שזכו להכיר אותה ולקבל ממנה עצות יכולים להעיד על יכולת ההתבוננות המיוחדת שלה, על חכמתה הרבה ועל האומץ לעשות ולרפא שזרם ממנה. הפרק הזה מובא כאן בהכרת תודה לאלן על מתנותיה (2).

***
בהרצאה השלישית ממחזור ההרצאות על הבשורה של לוקס, מתאר רודולף שטיינר את השביל המתומן(3). תיאור מקביל מופיע גם בספר 'כיצד קונים דעת העולמות העליונים'. שם מדובר בהנחיות לפיתוח פרח הלוטוס בן ששה עשר עלי הכותרת, או צ'קרת הלרינקס, ורק בהערה מצוין שמדובר בעצם בשביל המתומן.
השלב הראשון של השביל המתומן הוא פיתוח ראייה נכונה (right view). הכוונה היא לטיהור אופן רכישת הדימויים מסימפתיות ואנטיפתיות. כל רושם שאנו קולטים מושפע מהמטען הנפשי שלנו. ראייה נכונה היא ראיית הדבר כפי שהוא, בלא הקישורים הסובייקטיביים שמוסיפים לו מתוך נסיון החיים או גם מחיים קודמים.
השלב השני הוא שיפוט נכון (right judgement) או החלטה נכונה. הכוונה היא לתהליך החשיבה הניזון מן הדימויים הנכונים ומגבש עמדות, דיעות וכוונות המתייחסות למציאות האובייקטיבית.
דיבור נכון (right speech) הוא השלב הבא. יש להקפיד על אופן התיאור של המציאות, כך שישקף את הדימויים והמחשבות הנכונים. תשומת הלב ניתנת כאן לדיבור ולתקשורת עם העולם בכלל, אשר צריכים תמיד לבטא תכנים אמיתיים ולא סתמיים.
 כעת מגיעה העשייה הנכונה (right action) או הפעולה מתוך המניע הנכון. זאת צריכה להיות הרמונית עם המציאות, כלומר לנבוע מן הדימוי, השיפוט והדיבור הנכונים ולא מן הסימפתיות והאנטיפתיות של הנפש.
העיקרון החמישי הוא עמדה נכונה (right vocation). הכוונה היא לקבלה ולהשלמה עם המקום, או ה'מקצוע', שאליו נולד האדם בעולם. ב'כיצד קונים דעת העולמות העליונים' מדובר בשאיפה נכונה. כלומר, השאיפה להפיק את המיטב מן הסביבה שאליה נולד האדם ומן הכשרונות שאיתם נולד.
העקרון השישי הוא ההרגל הנכון (right habits). על האדם להפוך את מה שהוא רוכש באופן הנכון מכל השלבים הקודמים להרגל בנפשו. עליו לפתח הרגלים חדשים בעלי קצב פנימי נכון, במקום ההרגלים הישנים שלרוב אינם בהרמוניה עם העולם. ב'כיצד קונים דעת העולמות העליונים' מופיע ההרגל הנכון כשלב החמישי והעמדה הנכונה או השאיפה הנכונה מתוארת אחר כך, כשלב השישי.
תשומת לב נכונה (right mindfulness) או ערנות נכונה היא העקרון השביעי. על ידי ערנות לכל מה שהתרחש עד כה, ניתן לפעול כך שיווצר רצף של משמעות בין מה שנרכש אתמול לבין מה שנעשה היום. ניתן לכנות תכונה זו גם יחס נכון לעבר, או זכירה נכונה.
השלב השמיני והאחרון הוא השתקעות נכונה (right contemplation) המתוארת כמדיטציה המובילה לידיעת העולם האמיתי בהרצאות על הבשורה של לוקס, וכהתבוננות עצמית המובילה לידיעה עצמית ב'כיצד קונים דעת העולמות העליונים' .
בהרצאות על הבשורה של לוקס מתואר השביל המתומן כתמצית החוכמה של הבודהא וככלי לטיהור הגוף האסטרלי האנושי מן ההשפעות האהרימניות והלוציפריות. ב'כיצד קונים דעת עולמות העליונים' משמש השביל המתומן כדרך לפיתוח צ'קרת הלרינקס או פרח הלוטוס בעל ששה עשר עלי הכותרת. כאשר פרח הלוטוס של הלרינקס מגיע לפיתוחו המלא, מתבהר ומתחיל להסתובב, אזי נולד בנפש כושר מסוים של ראייה רוחית. זהו כושר של ראיית צורות רוחיות. סוג המחשבות של ישות נפשית אחרת או החוקים הפועלים בטבע, לובשים דמויות וצורות מלאות חיים ותנועה.
לעומת זאת כאשר אנו מפתחים את צ'קרת הלב, או פרח הלוטוס בעל שנים עשר עלי הכותרת, הרי מתפתחת יכולתו של האדם לקלוט חום רוחי וקור רוחי. בעזרת חוש רוחי זה יכול האדם לעמוד על אופיים העמוק של ישויות אחרות או תהליכי טבע. על מנת לפתח את פרח הלוטוס של הלב, יש להעזר בתרגילים המוכרים לתלמידי מדע הרוח כששת תרגילי ההכנה למדיטציה, או כששת התרגילים המשניים.
פרח הלוטוס בעל שנים עשר עלי הכותרת הוא בראש ובראשונה איבר של האני האנושי. באמצעות ששת התרגילים האני רוכש שליטה בנפש האנושית על כוחות החשיבה, הרצון והרגש שבה. האני שומר את הנפש פתוחה לעולם, חופשיה מדיעות קדומות ומשליט בה הרמוניה. מה שמתפתח הוא החוש לקליטת חום וקור רוחיים, כלומר נבנה איבר שהוא בעל זיקה לתכונת החום. החום הוא היסוד בו חי האני האנושי, הן בעולם הפיזי והן באתרי.
לעומת זאת פרח הלוטוס בעל ששה עשר עלי הכותרת הוא איבר הקשור בעיקר לגוף האסטרלי. כשהוא מפותח הוא מאפשר ראיית צורות או דמויות רוחיות, כלומר תופעות אור. כפי שהחום קשור לאני, כך האור קשור לאסטרלי. השביל המתומן שבאמצעותו מפתחים את צ'קרת הלרינקס, מעצב את הנפש האנושית במגעה עם העולם שסביבה. הוא מזכך את אופן קליטת הרשמים מהעולם ואת אופן הפעולה בעולם, ועל ידי כך מטהר את הגוף האסטרלי.
פרח הלוטוס של הלב הוא האיבר אשר באמצעותו יכול האדם המודרני להעשות לתלמיד של מדע הרוח. דרכו עוברת הדרך הרוחנית המתאימה לתקופת נפש התודעה, דרך שמתאפיינת ברכישת ידיעה עצמית והמובילה להכרה בלתי אמצעית בנוכחות של ישות השמש בעולם האתרי. לעומת זאת הדרך המובילה לפיתוח פרח הלוטוס של הלרינקס היא פחות מודרנית. תחילתה, לפחות על פי ידיעותינו, בחייו עלי אדמות של הבודהא לפני כ- 2500 שנה, וסופה גם הוא טמון רחוק בעתיד, כאשר בני האדם יפתחו מתוך עצמם את הידע של הבודהא, הידע של טיהור הגוף האסטרלי מההשפעות השליליות של הקרמה. השביל המתומן שהוא תמציתו של הידע הזה קשור כאמור יותר לגוף האסטרלי. לכן, הוא נחוה כפחות רלבנטי על ידי אדם בן זמננו השואף להתפתחות רוחנית.
מהי אם כן הרלבנטיות של השביל המתומן ושל צ'קרת הלרינקס? השביל המתומן הוא השביל לפיתוח כוחות המרפא - זאת המסקנה מדבריו של רודולף שטיינר בהרצאות על הבשורה של לוקס, כפי שהובאו בפרק הקודם (4) – ופרח הלוטוס בעל ששה עשר עלי הכותרת הוא האיבר דרכו תזרומנה ההשפעות המרפאות מאדם לאדם. עוד רמז להבנת המסתורין הזה ניתן למצוא במחזור ההרצאות על האוריתמיה המרפאת, אותו פותח רודולף שטיינר בתיאור הלרינקס.
הלרינקס כאיבר נוצר מתוך מטמורפוזה של אחורי הראש האנושי כולל איברי השמיעה, ושל בית החזה כולל עמוד השידרה והצלעות המחוברות אליו. הלרינקס ששטיינר קורא לו 'האדם השני שבתוכנו', כולל מלבד מבנהו הפיזי, את האיבר האתרי שאחראי לעיצובו המיוחד וליחס המיוחד שלו לשאר האיברים, ואת המרכיב האסטרלי הוא פרח הלוטוס בעל ששה עשר עלי הכותרת.
רודולף שטיינר אומר שהלרינקס האתרי הוא 'אוריתמיסט' המעתיק ומשקף את מה שנע בנפש ושולח אותו כתנועות אתריות, מעמדתו הקידמית בגוף האדם כלפי אחורה. זאת הוא עושה למחשבות ולרגשות של האדם, הן אלה שהאדם מבטא בדיבור או בשירה והן אלה שנותרים לא מדוברים(5). הוא הופך אותם לתנועה אוריתמית הזורמת בגוף האתרי. גם כאשר האדם מקשיב לדברי הזולת וקולט אותם בנפש, נוצרות תנועות בגופו האתרי, ומי נע בגוף האתרי אם לא אותו ה'אוריתמיסט', הוא הלרינקס האתרי . האוריתמיה שהלרינקס האתרי מבצע קשורה עמוקות להתפתחות התקינה של כל המערכת הריתמית ודרכה גם להתפתחות המערכת המטבולית.
רודולף שטיינר הוסיף לנו כאן את הפן החסר להבנת מקומו של הלרינקס כאיבר המתווך את כוחות המרפא. דרך פרח הלוטוס של הלרינקס, שהוא איבר החוש האסטרלי המתפתח כאשר בעזרת השביל המתומן האדם מטהר את גופו האסטרלי, דרך איבר חוש זה האדם קולט את כוחות המרפא הן מדברי הזולת והן ממחשבותיו או רגשותיו שלו עצמו. על ידי הלרינקס האתרי האדם מזרים את כוחות המרפא מקדימה כלפי אחורה, ובעצם לכל האורגניזם(6).

***

  1. המאמר כולו פורסם באנגלית ב-The Golden Blade של 2003, ניתן להשיגו בעברית או באנגלית במרפאת הרדוף.
  2. כל מי שרוצה לדעת יותר על אלן ויופ מוזמן לקרא את הראיון עם יופ ואן דם בגיליון
    האביב האחרון של "חיים אנתרופוסופיים בישראל", הגיליון על הרפואה האנתרופוסופית.
  3. השביל המתומן הוא תמצית משנתו של הבודהא. על פי שטיינר, במהלך אלפי השנים הבאות, באופן הדרגתי, אנשים יצליחו לפתח מתוך עצמם את הכוחות של השביל המתומן. כל הפילוסופיות ותורות המוסר שהתפתחו במהלך האבולוציה האנושית עד היום, הן התחלות חלקיות בהשוואה לאהבה והחמלה שהבודהא השיג לראשונה, מתוך עצמו כאדם, ולא כחסד של עולמות הרוח.
  4. בהרצאות לרופאים הצעירים מאפריל 1924, רודולף שטיינר מציג את הבשורה של לוקס כספר לימוד לפיתוח של רצון אמיתי לרפא, רצון שכה חסר ברפואה המודרנית. בהרצאות שנשא שטיינר על הבשורה של לוקס עצמה (1909), מושם דגש על מעשי הריפוי הארכיטיפיים המתוארים בבשורה, ועל הקשר שלה לאימפולס של הבודהא ולשביל המתומן.
  5. מדבריו של רודולף שטיינר ניתן להבין ישירות שהלרינקס האתרי יוצר תנועות מהמחשבות והרגשות המתלוות לדיבור או לשירה. אני בחרתי באפשרות הכוללת יותר שהיא רק מרומזת, אך מתיחסת גם למחשבות ולרגשות שאינם מגיעים לכדי דיבור פיזי.
  6. גם ב'כיצד קונים דעת העולמות העליונים' מתוארות זרימות המתקבלות בגוף האתרי כשמתפתח האיבר האתרי של הלרינקס, במקביל לפיתוח פרח הלוטוס של הלרינקס. זרימות אלה מתפשטות דרך הידיים ויוצרות מעין 'עור' שהוא איבר חוש אתרי חדש המכסה את הגוף ומאפשר קליטה של רשמים או השפעות מן האתר הקוסמי.

חזור | לראש המסך


 

ב-1919 פנה אמיל מולט, מנהל בית-החרושת וולדורף אסטוריה בשטוטגרט ואחת מהדמויות המובילות בתנועה של השילוש החברתי, אל רודולף שטיינר בבקשה לייסד בית-ספר לילדים של פועליו. החל מ-1907 ועד מותו של רודולף שטיינר, ומאז ועד היום בכל המרכזים האנתרופוסופיים בעולם, ניצבים המחקר, הריפוי והיצירה האמנותיים במרכז של כל פעילות אנתרופוסופית. האוריתמיה הנה אומנות אשר מכילה בתוכה את כל האומנויות המלוות את האדם משחר התפתחותו: הארכיטקטורה, הפיסול, הציור, המוזיקה, השירה והפואטיקה. הרפואה האנתרופוסופית התפתחה מתוך עבודתם המשותפת של ד"ר איטה ווגמן ורודולף שטיינר עם קבוצת רופאים בבית-החולים בארלשהיים שליד דורנאך, שוויץ. הביוגרפיה עוסקת בהתפתחות האדם ומתארת (על ידי החוקים הביוגרפים) את המסע האנושי מלידה עד מוות, את התפתחותו הגופנית, הנפשית והרוחנית של האדם ואת הצמתים החשובים בחייו. רודולף שטיינר נתבקש ב-1924 על ידי קבוצה של חקלאים ממרכז אירופה שגילו דאגה לנוכח ההתדרדרות בבריאות של זני צמחים ובעלי חיים, להניח יסוד למדע ולפרקטיקה אנתרופוסופיים בחקלאות.

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאמנים