גיא אוני 1880
אני כותב ביומן היקר הזה והידיים רועדות לי. תוך כדי האריזה מצאתי בתוך תיבה גדולה את המחברת הצהובה הזו. התחלתי לקרוא והתרגשתי מאוד: הפעם האחרונה שכתבו במחברת הייתה לפני 100 שנים. והכותב היה סבא של סבא שלי.
אתה בטח לא מבין למה אנחנו אורזים? ומי אני בכלל? אנסה להסביר בצורה מסודרת: שמי שלמה. תמיד סיפרו לי ששמי הוא על שם סבא של סבא שהיה איש מיוחד ולפני הרבה שנים הגיע לארץ-ישראל מפולין. זה ממש סיפור שכל חיי גדלתי עליו.
סבא של סבא התיישב בירושלים ובגיל מבוגר מאוד הגיע גם לצפת בעקבות בנו. אני ממש מרגיש זכות גדולה להמשיך את הסיפור המפואר של משפחתי... אני נולדתי בצפת. בשנים האחרונות מקצת מתושבי צפת החליטו שיש לצאת מן העיר ולעבוד את עבודת האדמה, ואף הקימו אגודות שמטרתן הייתה לעזוב את העיר ולעבור להתיישבות חקלאית.
תושבי צפת חשבו שהם משוגעים: 'עבודת אדמה?' זה נשמע דבר מוזר ובלתי אפשרי, ואפילו מסוכן, ממש כמו ללכת ולהתאבד. רוב התושבים בצפת התפרנסו ממקצועות כמו סנדלרות ונגרות והקפידו ללמוד תורה. הם נעזרו גם ב'כספי החלוקה' שנשלחו על-ידי יהודים מחוץ-לארץ. הם שאלו את המתיישבים המון שאלות: 'ממה תחיו אם תעזבו את צפת ותהיו 'עובדי אדמה'? הרי אף אחד מכם לא ממש יודע איך עובדים את האדמה כמו הפלאחים הערבים. אתם יודעים שעזרה כלכלית לא תהיה לכם אם תעזבו את צפת, הרי לא תקבלו יותר את 'כספי החלוקה'.
מתי יהיה לכם זמן ללמוד תורה? וחוץ מזה מסביב לצפת יש יישובים ערביים ובדואים ומי יודע איך הם יגיבו כשיראו שקמה התיישבות יהודית חדשה?' אחת האגודות קנתה את אדמות כפר ג'עוני ליד צפת. משפחתי הייתה בין המשפחות שעברו לגור במקום. שינינו את שם המקום לגיא אוני.
החיים פה קשים מאד. אנו חיים בצפיפות בבתיהם של הפלאחים שגרו כאן קודם. מסביבנו נשארו מחצית מתושבי הכפר שלא מכרו את אדמותיהם. את רוב הכסף הוצאנו על קניית אדמות, כך שנשאר לנו מעט מאד כסף לשפץ את הבתים ולעבוד את האדמה. ההתחלה הייתה מאוד קשה: עד שהצלחנו לחרוש חלק קטן מאדמותינו הגיעה שנת בצורת וכל מאמצינו היו לשווא; בהמות העבודה נפגעו ממחלת הדבר; אחר כך הגיע חורף קשה וממש ישבנו רעבים, והנורא מכל היה שלא היה לנו ממי לבקש עזרה: כמעט ואין ארגון או מוסד שתומך בהתיישבות וההנהגה הדתית בצפת לא עוזרת בכלל, ואפילו מתנגדת לרעיון של התיישבות חקלאית.
רוב תושבי צפת שבאו אתנו עזבו את המקום. אני לא כועס עליהם, התנאים באמת קשים, אני פשוט קצת מאוכזב שבמקום לא תקום התיישבות יהודית. אבא אמר שאולי תגיע קבוצה של עולים מרומניה שתנסה להתיישב במקום. זה קצת מוזר. רוב העולים שהגיעו עד היום בחרו להתיישב בירושלים או בצפת. בכל מקרה עד היום עוד לא שמעתי על עולים שבאים לעבוד את עבודת האדמה. אבל הלוואי שכך יהיה.
אנסה להקפיד לכתוב. כדי שעוד כמה עשרות שנים, מחברת צהובה זו תשמח ילד אחר...
