אנשי מפתח בחינוך ולדורף בישראל

בשנת 1924 הגיעו לירושלים שני ציירים: אנה מאי, ילידת גרמניה, ובן זוגה תדאוש פון־ריכטר, רוזן פולני. השניים הכירו את רודולף שטיינר באופן אישי ואף לקחו חלק בבניית הגתאנום הראשון בדורנאך – פון־ריכטר בעבודת הוויטראז׳ים, ומאי בציורי הקפלות הפנימיות. לאחר סכסוך אמנותי בדורנאך קיבלו הזמנה לצייר את נופי ארץ הקודש, והתיישבו בירושלים.

מה עשו

• ציירו את נופי הארץ ואת אנשיה, וזכו להכרה ולתערוכות בירושלים הבינלאומית של שנות ה־20 וה־30.
• קיימו בביתם חוג לימוד שבועי לאנתרופוסופיה – החוג הראשון מסוגו בארץ – שאליו הצטרפו בין השאר בן ציון וולקוביץ׳, נחמה הרץ וברוך אוריאלי.
• אנה שמרה על קשר מכתבים עם מרי שטיינר, ואף פרופ׳ שמואל הוגו ברגמן, מייסד האוניברסיטה העברית, נהג לבקר בביתם כדי לשאול ספרים.

מה קרה אחר כך

ב־1937 יצא תדאוש לעבודת ציור בפולין והבטיח לחזור, אך בספטמבר 1939 נעצר בידי הנאצים ולא נודעו עקבותיו מאז. אנה המשיכה להתגורר לבדה באותו בית עד מותה ב־1955. חוה לוי הצעירה, שהגיעה ארצה כפליטת מלחמה באותה תקופה, נהגה לבקר אצלה ולשאול ספרים – חוליה ראשונה בשרשרת שתוביל, כעבור עשרות שנים, להקמת מוסדות חינוך ולדורף ראשונים בארץ.

נולד בפולין ב־1908 וגדל מגיל שלוש בגרמניה. את האנתרופוסופיה פגש ב־1930, וב־1935 הצטרף לחברה האנתרופוסופית העולמית. עלה לישראל ב־1937, התיישב בירושלים והצטרף שנה לאחר מכן לחוג הלימוד השבועי בביתה של אנה ריכטר־מאי. מאוחר יותר עבר לתל אביב וריכז שם את קבוצת הלימוד המקומית.

מה עשה

• ב־1963 הקים את הוצאת "מיכאל" – ההוצאה העברית הראשונה שהוקדשה לתרגום כתבי רודולף שטיינר, ופרסם בה את הספר הראשון: "חינוך הילד לאור מדע הרוח".
• במשך עשרות שנים שכר דוכן בשבוע הספר העברי והציג בו את ספרי ההוצאה, וחשף אנשים רבים לאנתרופוסופיה בפעם הראשונה.
• שלח על חשבונו את שני ספרי היסוד האנתרופוסופיים לכל ספריות הקיבוצים בארץ – מהלך שהתברר כמכריע: דור המחנכים והמייסדים הבא של חינוך ולדורף בישראל הגיע ברובו דווקא מן הקיבוצים, לאחר שנתקל באקראי בספרים על מדפי הספרייה המקומית.

פרש מפעילות ההוצאה ב־1987, בגיל 80. מי שהכיר אותו מתאר אדם צנוע וישר, שהקדיש את חייו לאנתרופוסופיה כמעט כאיש מעשה אחד.

להרחבה

נולדה בווינה ב־1924 ועלתה ארצה כפליטת מלחמה בסוף 1939, כשהיא כבר מכירה את האנתרופוסופיה מאירופה. בירושלים נהגה לבקר את אנה ריכטר־מאי ולשאול ממנה ספרים, כשבנה הפעוט אודי מתלהב מהחתולים הרבים ששיתפו את החדר עם המארחת הקשישה.

מה עשתה

• יחד עם בעלה מיכאל פעלה שנים ארוכות לגיוס תרומה שתאפשר הקמת מוסד חינוך מרפא ראשון בישראל, ומאמציהם נשאו פרי ב־1968.
• ב־1969 נוסד "בית אליהו" – מוסד חינוך מרפא לילדים, בבית ערבי גדול בעיר העתיקה של באר שבע, בניהולה של רות מוסימן. חוה סיפרה כי בתחילה התקשו לקבל הכרה רשמית ממשרד הסעד הדתי־שמרני של אותם ימים, אך המוסד התפרסם עד מהרה כאחד הטובים בארץ.
• בנה הצעיר אודי לוי ואשתו אורנה היו, כעבור כעשור, בין שלוש המשפחות שהקימו את "כפר רפאל" – כך שהמעורבות המשפחתית נמשכה על פני שני דורות.

נפטרה בטבעון ב־2011, ונחשבת לאחת מ"אמהות המייסדות" של האנתרופוסופיה בישראל.

להרחבה

את הסיפור שהוביל אותה לישראל אפשר להתחיל דווקא בגננת ישראלית: אילנה שנל, שעבדה במחלקת הילדים של בית חולים העמק, נשלחה ב־1963 ללמוד ב"ראוונסווד סקול" האנתרופוסופית באנגליה. שם פגשה את רות מוסימן ושכנעה אותה לבוא לישראל ולהקים יחד מוסד לילדים.

מה עשתה

• עם הגעתה לארץ עבדה בגישה אנתרופוסופית במרכז לבריאות הנפש שער מנשה.
• ב־1969 הפכה למנהלת הראשונה של "בית אליהו" בבאר שבע – מוסד החינוך המרפא הראשון בישראל, שהוקם בעקבות מאמציהם של חוה ומיכאל לוי.
• לצוות המקום הצטרפה בהמשך מתנדבת שוויצרית צעירה נוספת, סטפני גרוב – לימים סטפני אלון, שתמשיך את הדרך אל עבר חינוך ולדורף לגיל הרך.

עבודתה של מוסימן בבית אליהו הניחה את הדגם התפעולי והמקצועי שעליו נשען, כעשור מאוחר יותר, גם "כפר רפאל".

דבורה שיק, ילידת פראג, הייתה אם לילד בעל צרכים מיוחדים בשם אורי. מתוך הכאב והייאוש שליוו הורים במצבה באותם שנים – אך גם מתוך אהבה עמוקה – בחרה שלא להישאר עם הקושי לבד, אלא להפוך אותו לכתובת עבור משפחות אחרות.

מה עשתה

• ב־1969 הקימה על גבעת המורה בעפולה את "בית אורי" – כפר טיפולי לילדים ולבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, לזכר בנה.
• ליוותה את הכפר מהקמתו ועד יומה האחרון, כשהוא הופך למרכז קהילתי המשלב יהודים וערבים, ילדים ובוגרים כאחד.
• על מפעל חייה זכתה בפרס ראש הממשלה "מגן הילד" לשנת 1999.

התגוררה בכפר עד מותה ב־2002. "בית אורי" ממשיך לפעול עד היום כאחת הקהילות הטיפוליות הוותיקות בישראל, ובו גם בית ספר הפועל ברוח האנתרופוסופית.

צבי מדר, בן קיבוץ גבעת חיים (מאוחד), היה בן 18 כשנפל לידיו הספר "כיצד קונים דעת עולמות עליונים" מאת רודולף שטיינר – ככל הנראה אחד העותקים ששלח בן ציון וולקוביץ׳ בחינם לספריות הקיבוצים. הספר שינה את חייו. בן דודו צבי דביר ("שנינו נקראים על שם אותו הסבא שנשמד בשואה") שיתף אותו בהתלהבות דומה.

מה עשו

• יחד עם משפחתו, עם משפחת דביר, ועם אודי לוי (בנה של חוה לוי) ואשתו אורנה, הניחו באפריל 1979 את היסודות ל"כפר רפאל" – קהילה שיקומית בפאתי באר שבע.
• הכפר הוקם כדי לתת פתרון חיים למבוגרים בעלי צרכים מיוחדים, בהם ילדים שגדלו קודם לכן ב"בית אליהו".
• בהשראת כפרי המרפא האנתרופוסופיים באירופה (כדוגמת תנועת "קמפהיל"), פותח בכפר רפאל מודל של "משפחות מורחבות" – משפחה מטפלת החיה יחד עם מספר חוסים כבית אחד.

אשתו, ירדנה מדר, מוזכרת בספרות התחום כאחת מחלוצות החינוך המרפא בישראל. כפר רפאל פועל עד היום כאחת הקהילות האנתרופוסופיות הוותיקות והמבוססות בארץ.

להרחבה

נולדה בגרמניה ב־1929 לאם יהודייה, שעימה ברחה לאנגליה בעת מלחמת העולם השנייה. שם התחנכה בעצמה בבית ספר ולדורף, ובהמשך חזרה לגרמניה והפכה למורת ולדורף בבית הספר בשטוטגרט – ממשיכת דרכם של בית הספר הראשון בעולם ושל מוריו.

מה עשתה בישראל

• מסוף שנות ה־70 ולאורך שנות ה־80 וה־90 הגיעה שוב ושוב לישראל, ואף התגוררה כאן תקופות ארוכות.
• העבירה את הסמינרים הראשונים בארץ בנושא חינוך ולדורף, וליוותה מקרוב את בתי הספר הראשונים ואת צוותיהם החינוכיים בשנות היווסדם.
• עבור מחנכים ישראלים רבים, בעיקר מי שלא נסעו ללמוד בחו״ל, הייתה מגדה גם המפגש הראשון עם מורת ולדורף וגם המפגש הראשון עם בוגרת חינוך ולדורף – התגשמות אחת של החינוך כולו.

מתוארת על ידי בני הדור המייסד כדמות חמה, לבבית ותמיד ששה לעזור – מעין "סנדקית" של חינוך ולדורף בישראל.

סטפני גרוב (לימים סטפני אלון) הגיעה משוויץ כמתנדבת צעירה כדי לסייע לרות מוסימן ב"בית אליהו". מאוחר יותר עברה להתגורר בקיבוץ הרדוף.

מה עשתה

• ב־1985 הקימה בהרדוף גן ילדים קטן – הגן האנתרופוסופי הראשון בישראל.
• לאחר שעברה עם משפחתה לקריית טבעון, הקימה ב־1989 את הגן הראשון של עמותת "שקד", שהתפתח עם השנים למפעל חינוכי־קהילתי משמעותי ומשך אליו משפחות רבות מאזור המרכז.
• בהמשך דרכה ליוותה הקמת גנים נוספים ברחבי הארץ, ובהם פרויקט להקמת גן ולדורף בשפרעם, לימדה בסמינרים להכשרת גננות, ושימשה נציגת חינוך ולדורף לגיל הרך מטעם ישראל בארגון הוולדורף הבינלאומי.

נחשבת לאחת מ"האבות המייסדים" (והאימהות המייסדות) של חינוך ולדורף בישראל, במיוחד בתחום הגיל הרך.

להרחבה

בן קיבוץ גבעת חיים (מאוחד), עבר תקופה בקהילת כפר רפאל הצעירה, ולאחר מכן נסע לגרמניה כדי ללמוד חינוך ולדורף לעומק.

מה עשה

• עם שובו ארצה הקים ב־1986 את גן הוולדורף הראשון בירושלים.
• סביב גן זה התגבשה קהילה חינוכית שממנה צמח, ב־1993, בית הספר "אדם" בירושלים – בית הספר השני בישראל שפועל ברוח חינוך ולדורף, אחרי הרדוף.

יחד עם קהילות הרדוף וטבעון, הקימה יוזמתו של גלר את אחד משלושת "קודקודי המשולש" שעליהם נשענה קהילת חינוך ולדורף בישראל עד ראשית שנות האלפיים.

עשייתו

• היה ממקימי בית ספר ולדורף הראשון בישראל בקיבוץ הרדוף בשנת 1989, ושימש כמנהלו וכאחד המחנכים הראשונים בו
• מרצה ומכשיר מורים ברוח האנתרופוסופיה במכללה האקדמית אורנים ובמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
• שימש במשך שנים כיושב ראש הארגון הארצי של חינוך ולדורף בישראל (הפורום הארצי)
• מלווה בתי ספר, גני ילדים ויוזמות של חינוך אלטרנטיבי ברחבי הארץ בתהליכי הקמה והתפתחות פדגוגית

תחומי מומחיות וכתיבה

• חיבר את ספר היסוד העברי "חינוך ולדורף: הלכה ומעשה", וכן את הספרים "עולמה של הילדות", "חינוך אנתרופוסופי" ו"החינוך האלטרנטיבי בישראל"
• כתב ספרי ילדים העוסקים בשאלות קיומיות עמוקות (כגון מאין באנו ולאן אנו הולכים), ביניהם הספר "מאין הגיעה טל"
• מנגיש את עקרונות חינוך ולדורף לקהל הרחב באמצעות הרצאות והפודקאסט הפופולרי "עולמה של הילדות"

עם שובה ארצה מלימודי חינוך ולדורף באנגליה, חברה מיכל בן שלום לגלעד גולדשמידט (שחזר מלימודים בשווייץ) כדי להקים ב־1989 את בית הספר ולדורף הראשון בישראל, בקיבוץ הרדוף.

מה עשתה

• כשהתברר שמספר הילדים מהגנים האנתרופוסופיים בהרדוף ובטבעון אינו מספיק לפתיחת כיתה, יצאו השניים ברכב ישן לחפש תלמידים נוספים בכפרי הגליל, וההיענות הגדולה ביותר הגיעה דווקא מיישוב יודפת.
• כיתה א׳ הראשונה נפתחה עם 13 ילדים בלבד – זרע הכיתה הראשונה של חינוך ולדורף בישראל.
• מאז המשיכה בן שלום ללוות בתי ספר ומורים בישראל ובעולם כיועצת פדגוגית מנוסה, ובשנים האחרונות היא חלק מ"צוות הלב" – צוות ההנהגה המצומצם המוביל את הפורום הארצי לחינוך ולדורף בישראל, בתחום הפדגוגיה.

עשייתו

• בלוך הוא מחנך ולדורף ותיק ומרצה, הפועל כ"פסל חברתי"; בעברו שימש כגנן ומחנך כיתה בבית הספר "אדם" בירושלים
• מייסד-שותף של המכון לחינוך לקיימות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, ומוביל תפיסה המשלבת עקרונות אקולוגיים במעשה החינוכי
• מנהל את המכון להכשרה ומחקר בחינוך ולדורף ועוסק בפיתוח מודלים חברתיים-כלכליים
• זכה בפרס רקאנטי ליזמות בחינוך (2005) ומתמחה בפיתוח מודלים באזורי סכסוך, ביניהם תוכנית "AllinPeace" לחינוך לשלום ותנועת TOP (טכנולוגיה של שלום)

תחומי מומחיות וכתיבה

כותב ומפרסם מאמרים על הקשר בין חינוך ולדורף, קיימות וריפוי חברתי, כגון המאמר "מקונפליקט לחיבור: ריפוי חברתי באמצעות פרקטיקות בהשראת חינוך ולדורף" שותף בפיתוח תפיסת ה-ExtrAbility במכללת דוד ילין המדגישה את היכולות הייחודיות של אנשים עם מוגבלות כהון אנושי יקר ערך

עד שנת 2000 התנהלה הפעילות האנתרופוסופית בישראל כרשת מבוזרת של יוזמות שכמעט לא תיעדו את עצמן ולא הכירו זו את זו לעומק.

מה עשתה

• ב־2000 הקימה ורה כהן את המגזין "החיים האנתרופוסופיים בישראל" – כתב העת הראשון שהוקדש כולו לתיעוד הקהילה ולחיבור בין יוזמותיה השונות.
• לצד המגזין הקימה גם את הגרסה הראשונה של אתר האינטרנט "אנתרופוסופיה בישראל".
• ערכה והוציאה לאור את הרבעון במשך כשבע שנים, עד 2007.

מפעלה סלל את הדרך להקמת כתב העת "אדם עולם" ב־2008, בעריכת מיכל קרמר ונועם שרון, הממשיך את אותה מסורת עד היום.

להרחבה

מוציא לאור, עורך, כותב ומתרגם. משמש כיום כעורך עיתון הילדים "אדם צעיר" ועורך אחראי במהדורה העברית של מגזין "נשיונל ג׳יאוגרפיק".

מה עשה

• ב־2008, יחד עם מיכל קרמר, ייסד את כתב העת "אדם עולם" – ממשיכו של "החיים האנתרופוסופיים בישראל" שהקימה ורה כהן.
• מעבר לעריכה, הפך שרון לאחד המתעדים המרכזיים של תולדות האנתרופוסופיה וחינוך ולדורף בישראל, באמצעות איסוף שיטתי של עדויות והיסטוריות אישיות מפי הדור המייסד – לפני שהזיכרון הזה יאבד.
• כתב את "זומר – ביוגרפיה של יוזמה חינוכית", ספר הרואה אור בהוצאת העמותה לקידום החינוך ברמת גן, המתעד את סיפור הקמתו של בית הספר "זומר".