אנתרופוסופיה בישראל

 




אנתרופוסופיה (Anthroposophy)

מאת: רונן האן

[יולי 2004]

מדע הרוח האנתרופוסופי פותח לפני האדם המודרני דרך להשקפת עולם רוחנית ואנושית חדשה. במרכזה נמצאת האישיות החופשיה והחושבת של האדם העצמאי, המסוגל להתעלות להבנה וניהול מוסרי של חייו מתוך עולם רוחני צרוף (שמואל הוגו ברגמן).
מקור השם הוא יווני-לטיני, אנתרופוס-אדם, סופיה-חכמה, חכמת האדם.
המעבר מתאוסופיה (חכמת האלוהות) לאנתרופוסופיה מבטא את חשיבות היוזמה והאחריות שאליה נדרש האדם בדרך זו.
טיפוח ופיתוח היכולת לחוות את הקשר בין האדם (המיקרו) לעולם (המאקרו) מתוך הכחות שקיימים בתוכו, תוך דגש על עצמאות וחירות רוחנית מלאה כתנאי להתפתחות בריאה. רודולף שטיינר השתמש גם מדע הרוח האנתרופוסופי.
מדע הרוח, האנתרופוסופיה, נוסד על-ידי רודולף שטיינר, הוגה דעות שנולד ב-1861 בקארלייביץ שבאוסטריה. שטיינר למד מדעי הטבע, מתמטיקה ופילוסופיה בוינה. אחרי שסיים את לימודיו חקר את כתביו של יוהאן וולפגנג גתה במדעי הטבע. במיוחד התעניין שטיינר בחיפושיו של גתה אחרי אידיאות הפועלות מאחורי הטבע הנראה לעין. שטיינר עבר לווימר, העיר שבה פעל גתה רוב חייו, וכתב שם את ספרו "הפילוסופיה של החירות", שיצא לאור ב-1894. טענתו העיקרית בספר זה היתה כי העולם החושי הוא עולם רוחני שאינו סגור בפנינו.
בגיל 40 הצטרף שטיינר אל החברה התיאוסופית. שטיינר נאבק דרך מגמות בחברה התאוסופית שחיפשו השראה בעולם חלומי תת מודע והתרחקו מהבהירות והצלילות של המתודה המדעית. הוא עזב את החברה התיאוסופית ב 1913 וייסד את החברה האנתרופוסופית שמרכזה בדורנאך, ליד באזל, בשוויץ.שטיינר הגדיר את האנתרופוסופיה כ "שביל של הדעת, המיועד להדריך את הרוחי שבאדם לקראת הרוחי שבעולם".
ב-12 השנים האחרונות לחייו חי שטיינר באינטנסיביות רבה: נשא הרצאות בכל אירופה, חיבר ספרים רבים, העביר קורסים לאמנויות, לרופאים, לחקלאים ולמחנכים.
הוא נפטר ב-1925 בדורנך, שוויץ.
המוסדות הראשונים שהוקמו בישראל בהשראת אנתרופוסופיה בתחילת שנות ה–70 בתחום החינוך המיוחד. בתחילת שנות ה-80 קם קבוץ הרדוף בגליל וכפר-רפאל ליד באר שבע. גני ילדים ראשונים הוקמו באותה תקופה ומאוחר יותר גם בתי-ספר ויוזמות אחרות כו בתחומי רפואה וחקלאות.

תמונת אדם ועולם:
בספרות האנתרופוסופית מובאות תוצאותיו של מחקר על חושי, המתאר את היישות השלמה של האדם כמורכב מגוף, נפש ורוח. הגישה האנתרופוסופית היא הוליסטית והיא מניחה כי כל עשייתו של האדם נגזרת מתוך תמונת האדם והעולם השלמה.
במחקר האנתרופוסופי מתוארים גם שלבי ההתפתחות של כדור הארץ, מן הבריאה, כתהליך יצירה ממשי, רווי חכמה.

דרך ההתאמנות:
יעוד האדם מושג מתוך רצונו החופשי ואחריותו המוסרית העצמאית. הדרך הרוחנית האנתרופוסופית מבוססת על התפתחות מוסרית של הישות האנושית וביעודו המוסרי של האדם בבריאה ואינה טכניקה המיועדת לאפשר לאדם להגיע למצבי תודעה בלבד, שליטה עצמית או שליטה בזולת. ההתאמנות מאפשרת לאדם הרוצה בכך להכשיר עצמו להיות שותף אחראי, מוסרי, רגיש ומודע יותר בחברה ובתרבות האנושית.

מדעי הטבע האנתרופוסופיים:
מדעי הטבע האנתרופוסופיים פותחו כהרחבה וכהשלמה למדעים המקובלים. החקירה האנתרופוסופית מתחילה מהממצאים של המחקר המדעי המקובל ושואפת לחברם עם הממצאים האנתרופוסופיים כך שתתקבל תמונה של רוח וחומר, חיים ונפש.
ממחקרים מדעיים אלה נוצר הבסיס ליישומים השונים כמו חינוך וולדורף, הרפואה האנתרופוסופית, החינוך המרפא, עבודה חברתית וארגונית, אומנות אנתרופוסופית ופיתוחים נוספים.

חינוך ולדורף:
שיטת חינוך ולדורף גובשה בתחילת המאה על ידי המחנך, הפילוסוף והוגה הדעות רודולף שטיינר. בית הספר הראשון הוקם לילדי הפועלים במפעל "וולדורף-אסטוריה" בשטוטגארט, ומכאן השם "ולדורף".
חינוך ולדורף שם במרכז תפיסתו החינוכית את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של שטיינר. פסיכולוגיה זו רואה את הילד כישות מתפתחת. הילדות נתפסת כתקופה של הבשלה, של צמיחה פנימית ושל התפתחות הדרגתית של כשרים, איכויות והבנות.
הגישה הכוללת לילד, תכניות לימודים, מתודות ודרכי לימוד, האוירה לימודית, סביבת הלימוד וכל שאר האלמנטים של חיי בית הספר – מכוונים לתת תשובה לשלבי ההתפתחות השונים בהם נמצא הילד, בלי להאיץ את התפתחותו.
יסוד נוסף בעל חשיבות רבה בחינוך ולדורף הוא ההתייחסות, בכל שלב ושלב, לילד כאל שלמות, כאל ישות רבת פנים, ישות מגוונת ובעלת איכויות רבות ושונות. התלמיד מכוון לעשייה בתחומי המלאכות, האמנות והלמידה העיונית. הילד שר, מנגן, מצייר, רוקד ומפסל כחלק מהעשייה החינוכית.
גני ולדורף הראשונים בישראל הוקמו בשנות ה-80. כיום פועלים בארץ עשרות גנים כאלו. בית הספר הראשון בשיטת וולדורף קם בקיבוץ הרדוף ב-1989. כיום פועלים 6 בתי ספר יסודיים (ירושלים, טבעון, הרדוף, רמת השרון, רמת גן ויודפת). בי"ס תיכון יחיד פועל בהרדוף.

חינוך מיוחד:
הגישה לאוכלוסיה בעלות צרכים מיוחדים נובעת מתוך הראייה השלמה של תמונת האדם והחברה. ההתיחסות הכוללת את ההבנה והצורך של הישות האנושית על כל הבטיה וכן את המקום של החלש, כביכול, בתוך החברה כהזדמנות להתפתחות ואהבה. הבטוי של ראייה זו מתבטא במוסדות לחינוך מרפא, בשילוב המיוחד של ילדים בעלי צרכים בגני וולדורף ובבתי הספר, יוזמות למבוגרים ותכניות לשיקום מסמים.

אמנויות:
האמנויות נמצאות במרכז כל פעילות אנתרופוסופית. היחוד הוא בתפיסת האומנות ככלי מרכזי בחינוך חיי הרגש, מתוך חוקים אובייקטיביים מחד וחיפוש אחר ביטוי סובייקטיבי אישי מאידך. האמנויות מביאות לידי בטוי שילוב של ישות האדם המלאה (גוף, נפש ורוח) תוך דגש על רגש וקשר של אדם-עולם.

רפואה:
הגישה האנתרופוסופית לרפואה רואה תמונה שלמה של אדם חדור החדור בנפש וברוח. הרפואה שואפת לבסס את אומנות הריפוי על ידע חדש של האדם, הפתולוגיה ושיטות ריפוי. התרומה המשמעותית עד היום של הרופאים האנתרופוסופיים היא בתחומים של החינוך המיוחד, הפסיכיאטריה, גמילה מסמים והפרעות סוציאליות.
הרופאים האנתרופוסופיים הם כולם רופאים קונבנציונליים (דוקטור לרפואה, כולל התמחות, והשלמה ברפואה אנתרופוסופית).

רפואה אנתרופוסופית בישראל:
בישראל פועלות מספר מרפאות אנתרופוסופיות במקומות שונים בארץ ובהן רופאים (רפואה כללית, רפואת משפחה, פסיכותרפיה, פסיכיאטרייה), אחיות, תרפיסטים באומנות ויועצים ביוגרפיים.
פעילות הרופאים כוללת ליווי בתי"ס וקהילות שקומיות, ליווי הילדים והקהילה תוך שיתוף פעולה עם מחנכים ואומנים. הדגש הוא על ליווי מתמיד ולא רק תגובה למחלה או ארוע מבוססת על אקטיביות המטופל והקשר מטופל-מטפל, כך שהמטופל מעורב בתהליך ההתפתחות ותהליך הריפוי.

המחשבה החברתית האנתרופוסופית:
רודולף שטיינר פיתח את הרעיון של החלוקה המשולשת של הגוף החברתי לשלושה מגזרים ניהול ותפקוד עצמאיים. חברה תלת מגזרית תהיה קרובה יותר לשלמות כך שכל מגזר יהיה אוטונומי יותר בבצוע המטלות שבאחריותו וכן בשיתוף פעולה שבין שלושת המגזרים בניהול הכולל.
המבנה החברתי על שלושת המגזרים העיקריים: מגזר כלכלי: ניהול הכלכלה, ייצור, צריכה, מסחר ושירותים. הכלכליים המעשיים ינוהלו ישירות על ידי המעורבים ישירות בתחומים הללו. המדינה תחדל להיות מעורבת בניהול הכלכלי והפיננסי של המשק;
מגזר מדיני-חברתי: מימוש שוויון ערך האדם, קיום סדר ודאגה לבטחון, חקיקה ואכיפה.
המגזר הרוחני תרבותי: תחום הרעיונות, הערכים והמסורות, יסוד חיי הרוח והתרבות, שורשי החינוך, המדע, האומניויות, רפואה חקלאות, דתות, מסורות ומשפט.
פעילות נעשית בעיקר דרך "החברה האזרחית" בארץ ובעולם.

יעוץ ביוגרפי:
הביוגרפיה עוסקת בהתפתחות האדם ומתארת (על ידי החוקים הביוגרפים) את המסע האנושי מלידה עד מוות, את התפתחותו הגופנית, הנפשית והרוחנית של האדם ואת הצמתים החשובים בחייו. החוקים הביוגרפים מאירים את המסתורין של ההתפתחות ונותנים לאדם כלים להכיר ולהבין את השלב בו האדם מעוצב על ידי הסביבה שגדל בה וכן להבין את ההתפתחות של הכוח הרוחני בתוכו המאפשר, משלב מסוים, לעצב את גורלו מתוך האקטיביות שלו. הידע שעומד מאחורי הביוגרפיה הוא הידע האנתרופוסופי הרחב על מהות האדם וחוקי ההתפתחות שלו, חוקיות הקרמה והגורל.
כאשר אדם עושה תהליך של עבודה ביוגרפית ומתבונן בחייו באופן שיטתי, עשוי להתגלות לעיניו ה"חוט המקשר" העובר דרך התקופות השונות, דרך העליות והמורדות שבחייו ומעניק להן משמעות. בתהליך הזה מוצעים כלים מודרניים של התפתחות עצמית בעזרתם האדם יכול לבנות יחסים חדשים בינו לבין חבריו ובינו לבין עצמו.
התהליך הייעוצי מבוסס על סדרת מפגשים של יועץ ומיועץ. הייעוץ מתמודד עם מגוון המצוקות שמציב היום יום בפני האדם, כולל זוגיות, יחסים, עבודה, קושי נפשי,שאלות חברתיות ושאלות דרך רוחנית. בנוסף ליעוץ האישי קיימים גם ייעוץ זוגי, סדנאות לקבוצות ויעוץ ארגוני.
בארץ פועלים עשרות יועצים ביוגרפיים ומתקיימת הכשרה לייעוץ.

חקלאות:
רודולף שטיינר חקר ואפיין את המערכת החקלאית הרצויה כמערכת אקולוגית שלמה בה אמורים אנשים, בעלי חיים, צמחים, אדמה מים ואויר להתקיים מתוך איזון דינמי ושווי משקל.
המחקר האנתרופוסופי קושר את השפעתם של הכוחות הקוסמיים בזיקתם לכוכבים, פוריות הקרקע וחיוניותם של התהליכים המטבוליים באורגניזם האדמה וממלכות הטבע.
השימוש המעשי בכחות אלה מאפשר לוותר על הצורך ברעלים ודישונים כימיים, ומקנה למוצרים החקלאיים איכות ביולוגית ותזונתית גבוהה במיוחד.
המטרה העיקרית של החקלאות הביודינמית (ומה שמבדיל אותה מגישות אורגניות אחרות) הוא חידוש הכוחות הפועלים דרך דרך אדמה והצמח, בתוספת של קומפוסט חי. איסוף היבול אוסף גם כוחות חיים, החקלאות הביודינמית גם מחדשת ומחזירה לאדמה כחות חיים אלה.
חקלאות ביו-דינמית בישראל: חקלאות ביודינמית מיושמת היום בקבוץ הרדוף, בכפר רפאל המוצרים הביודינמיים הם מוצרים אורגניים. דוגמאות למוצרים: לחמים, מוצרי חלב וטופו, פרות, ירקות, ביצים .

ספרי יסוד של רודולף שטיינר:
• הפילוסופיה של החרות
• כיצד קונים דעת העולמות העליונים
• גוף, נפש, רוח
• מדע הנסתר בקויו העיקריים

קיימת ספרות ענפה בכל התחומים (גם בעברית).

הפניות ברשת

חזור | לראש המסך


 

עוד באנתרופוסופיה

ב-1919 פנה אמיל מולט, מנהל בית-החרושת וולדורף אסטוריה בשטוטגרט ואחת מהדמויות המובילות בתנועה של השילוש החברתי, אל רודולף שטיינר בבקשה לייסד בית-ספר לילדים של פועליו. החל מ-1907 ועד מותו של רודולף שטיינר, ומאז ועד היום בכל המרכזים האנתרופוסופיים בעולם, ניצבים המחקר, הריפוי והיצירה האמנותיים במרכז של כל פעילות אנתרופוסופית. האוריתמיה הנה אומנות אשר מכילה בתוכה את כל האומנויות המלוות את האדם משחר התפתחותו: הארכיטקטורה, הפיסול, הציור, המוזיקה, השירה והפואטיקה. הרפואה האנתרופוסופית התפתחה מתוך עבודתם המשותפת של ד"ר איטה ווגמן ורודולף שטיינר עם קבוצת רופאים בבית-החולים בארלשהיים שליד דורנאך, שוויץ. הביוגרפיה עוסקת בהתפתחות האדם ומתארת (על ידי החוקים הביוגרפים) את המסע האנושי מלידה עד מוות, את התפתחותו הגופנית, הנפשית והרוחנית של האדם ואת הצמתים החשובים בחייו. רודולף שטיינר נתבקש ב-1924 על ידי קבוצה של חקלאים ממרכז אירופה שגילו דאגה לנוכח ההתדרדרות בבריאות של זני צמחים ובעלי חיים, להניח יסוד למדע ולפרקטיקה אנתרופוסופיים בחקלאות.

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאמנים