עברית וחינוך לשוני | תוכנית הלימודים בחינוך ולדורף

תוכנית הלימודים בחינוך ולדורף

עברית ולשון בבי"ס יסודי

הערה מתודית חשובה: תוכנית לימודים היא תמיד בסיס לשינוי, יצירה והתאמה אישית. מהותו של חינוך ולדורף היא בהתאמה של הנעשה בכיתה ובבית
ספר לילדים עצמם עמם עובדים ולצרכיהם העמוקים. תהליך למידה משמעותי נוצר מתוך מפגש חי בין תוכן עולם לתוכן נפש, מבוגר וילד, ילדים לבין עצמם וכל ילד עם עצמו. אי לכך כל ההנחיות הרשומות מטה הן רק המלצה, רמז, חומר לעבודה ולמחשבה. אין כל כוונה ליצור תוכנית לימודים סגורה, "נכונה". הדברים אמורים קודם כל לעורר לחשיבה, לעיון וליצירה עצמאית של כל מורה ומורה.

כיתה א'

דגש על השפה המדוברת כבסיס לשפה הכתובה: משחקי מילים, דקלומים, שירים, סיפורים בעל-פה ובהקראה מספר וכמה שיותר עבודה על דיבור בעל-פה באופנים שונים, כל אלה בכדי לפתח מודעות לשפה, לצליליה, לגווניה, לעושרה ולמורכבותה.

לימוד האותיות מתוך תמונות (תהליך משולש של סיפור – ציור תמונה מתוך הסיפור – הוצאת האות מתוך התמונה. רצוי במשך שלושה ימים לפחות, כך שיהיה לילה בין כל שלב ושלב). יחד עם זה ובמקביל הוצאת האותיות מתוך עבודת רישום הצורות ועבודה של ציור ועיצוב במחברת. מידי פעם אפשר גם מתוך תהליך של אנליזה: כתיבת משפט – מתוך המשפט כתיבת מילה- מתוך המילה אות (שטיינר מביא בהרצאות שונות את שתי המתודות^[1]). בכל מקרה תהליך איטי וחווייתי ככל האפשר. חשוב לשלב הרבה משחקי מילים ודקלומים בהם מופיעות האותיות השונות אותן לומדים בקישור הפונטי להגיה. אפשר למשל ליצור דקלום / חמשיר לכל אות אותה לומדים בו מופיעה האות בתדירות גבוהה.

רצוי לחזור שוב ושוב על האותיות שנלמדו, גם בדיבור וגם בכתב. יש המסיימים עם לימוד האותיות בסוף תקופה שנייה (באביב) ויש בסוף השנה. בסוף השנה רצוי שרוב הילדים יוכלו לכתוב כמה שורות, סיפורים פשוטים, דקלומים ושירים עליהם עובדים בכיתה (יהיו שגיאות – לא נורא). הכתיבה העצמית של הילדים: חוויות מסוף שבוע, מהטיול, חלק מסיפור שספרנו, מהווה תרגול חשוב. אין כל צורך שהילדים יקראו, כל ילד יגיע לכך בזמנו. אין בעיה עם כך שהילדים כותבים ולא יודעים לקרוא את שכתבו.

הניקוד חשוב. למצוא את הדרך להעביר אותו בצורה חיה ותמונתית עם קשר למחוות ריגשיות ולהלכי נפש. אפשר גם לקשור לתנועות האוריתמיה. רצוי בשלב מסוים לכתוב במחברת עם ניקוד (יש מורים שכותבים טקסטים עם ניקוד מסוף כיתה א' ועד סוף כיתה ב').

סיפורת: אגדות עם מעמים שונים.

כיתה ב'

ביסוס אותיות הדפוס והניקוד (יש המלמדים ניקוד בתחילת כיתה ב'), חשובה החזרה על כל האותיות ועל הקשר בין האות להגייתה. הרבה כתיבה במחברת, רצוי עם סימני הניקוד.

מעבר ללימוד אותיות הכתב, מתוך רישום צורות וגם מתוך תמונות של סיפור (שניהם בעלי ערך: הרישום כך שצורת האות תצא מתוך תנועה וזרימה והתמונה משום שזו נקשרת לנפש הילד ומחייה אותה). רצוי לעבור במקביל לכתיבה בעפרונות צבעוניים ועבים. חשוב לקרוא את הטקסטים במחברת-תקופה ביום שלמחרת.

תרגילים ומשחקים עם השפה הכתובה והמדוברת כך שהילדים מאמנים את החוש לשפה, המדוברת והכתובה. תרגול רב של משחקי קריאה, תרגילים קטנים של קריאה על הלוח וקריאת הטקסטים הנכתבים במחברת תקופה. (הילדים אומנם צריכים ללמוד לקרוא לבד ובקצב שלהם, אבל חשובה ההכנה בכיתה וההשפעה ההדדית של הקוראים המהירים על האיטיים יותר. כל זה ללא לחץ וללא כל שמץ של הישגיות או זירוז, באווירה משחקית).

כתיבה עצמית של הילדים: סיפורים קטנים, חוויות, תיאורים חשובה ביותר. פחות חשוב להקפיד על שגיאות כתיב, יותר על היצירתיות והביטוי העצמי בכתב.

יש המכניסים לכיתה מקראה כבר בסוף כיתה ב'. מדובר בדרך-כלל על כריכה מעוצבת (קלסר), שהילדים עושים בשיעורי מלאכת יד, כאשר לתוכה מכניסים דפים עם טקסטים קטנים: שירים, דקלומים, סיפורים קצרים ועוד. תחילה כדאי לעבוד עם טקסטים שהילדים יודעים כבר בעל-פה. הקריאה המשותפת בכיתה: כולם, בקבוצות ו/או יחידים חשובה ביותר. אפשר גם לדחות לתחילת כיתה ג'.

סיפורת: סיפורים קטנים על חיי היום יום של החיות, משלים וסיפורי צדיקים. אפשר בתקופות ואפשר כסיפור בסוף השיעור הראשי או היום. (או לשלב בין שתי האפשרויות) אפשרי גם לספר סיפור ארוך, בהמשכים על ידי המחנך/כת או מורה בשיעור סיפור.

כיתה ג'

הכתיבה במחברת התקופה נעשית יותר ארוכה ומורכבת. רוב ילדי הכיתה למדו כבר לקרוא או לומדים לקרוא באופן חופשי במהלך שנה זו. הקריאה של מה שכותבים במחברת חשובה, כך גם תרגילים מגוונים של כתיבה וקריאה בצורה סדירה. יש לראות כיצד מרבית ילדי הכיתה קוראים בשנה זו, זאת גם על-ידי עזרה פרטנית או בקבוצות. יחד עם זה לא להלחיץ בשום מקרה. ילדים נבונים ומוכשרים, עם יכולות אקדמיות גבוהות, מתחילים לעיתים לקרוא רק בכיתה ד'.

המשך עבודה על כתיבה עצמית (אפשר כמובן גם בקבוצות או זוגות), חשוב הביטוי העצמי והביטחון של הילדים בכתיבה. אפשר להכניס גם הכתבות קטנות – תמיד בצורה משחקים וללא לחץ.

מקראה: בכדי לעורר את הקריאה ולעודדה, וכן בכדי לתרגל קריאה נכונה ויפה כדאי להכין עם הילדים מקראה (אם לא עשינו זאת בשנה שעברה). אפשר להכין בשיעורי מלאכת יד קלסר ולהוסיף לו בריתמוס מסוים (מידי פעם בשיעור ראשי, בשיעור מיוחד מידי שבוע וכדומה) דף עם טקסט. רצוי שהטקסטים יהיו תחילה מוכרים – דקלומים ושירים מחיי הכיתה- ואחר כך גם סיפורים קטנים, שירים וכיו"ב. הקריאה המשותפת בכיתה: כולם, בקבוצות ו/או יחידים חשובה ביותר. חשוב להקפיד על טקסטים "גבוהים" למשל של לאה גולדברג, אלתרמן, ביאליק.

מגיל זה אפשר גם לעודד את הילדים לקרוא בבית, כך שמידי פעם מישהו מספר על ספר שקרא, עיצוב של ספריית כיתה ועוד. עוד אפשרות היא להכניס במערכת שיעורי קריאה: שיעור בו כל אחד מביא ספר מהבית וקוראים בכיתה באופן אישי. אם עושים זאת חשוב לא להלחיץ ולזרז את הילדים האיטיים יותר!

דקדוק: כעת אפשר כבר לעשות תקופה אחת לפחות של לשון. באופן תמונתי, תהליכי ויצירתי להביא את המושגים הראשונים של חלקי הדיבר (פועל, שם תואר ושם עצם) וסימני הפיסוק. המושגים תמיד מתוך תהליכים של פעילות, עשייה, רגש ויצירה. חשוב מאד במקביל להקניית מושגים פשוטים והעלאת השפה למודעות גם לעבוד על העשרת השפה על-ידי משחקי לשון קטנים ומשחקים מגוונים סביב מילים נרדפות, הפכים, חרוזים, שירים ועוד.

סיפורת: סיפורי התנ"ך מבריאת העולם ועד סוף הנדודים במדבר. (כתקופה ו/או סיפור קבוע לאחר השיעור הראשי או בסיום היום). חשוב לשלב אגדות ומדרשים בטקסט התנכי וכן לקרוא ממנו לאחר שהילדים כבר יודעים את הסיפור. (שאלה לגבי חלוקת ספר התנ"ך לילדים, אם לא השנה בשנה הבאה) בכיתה ג' רצוי גם לספר סיפור ארוך ב"שיעורי סיפור", בהמשכים, במידת האפשר פעמיים בשבוע.

כיתה ד'

מבוא: בכיתות ד' עד ו' הדגש הוא על חוקיות השפה: דקדוק, כללים לשוניים, חוקים ועל תרגול של יסודות שפת האם, בדיבור וכתיבה. אלו השנים בהן שפת האם עושה כביכול תהליך של התגשמות לנפש הילד/ה. יש לכך לפחות שני פנים, האחד ששפת האם עוזרת לילדים להתגשם כראוי בגופם (אם מלמדים אותה נכון), והשני שבתקופה זו רוכשים הילדים את היסודות בתחום להמשך חייהם.

אפשר לעבור מכתיבה בעפרונות לכתיבה בעט נובע. העט הנובע מדגיש את העיצוב ודורש מיומנויות חשובות. אפשר במסגרת זו לשלב תקופה על תולדות הכתב ולהתנסות בסיתות באבן – בכתב יתדות על חמר – ברישום וציור בנוצה -ציפורן ורק אח"כ בעט נובע.

עבודה יותר עצמאית במחברת תקופה: מעבר הדרגתי מהעתקה מהלוח לכתיבה עצמית (או בקבוצות, בזוגות), תיקון והעתקה למחברת. הניסוח והמאמץ לכתוב לבד משהו שיודעים, שזוכרים או שממציאים חשוב. רצוי לשלב בסדר מסוים וקבוע הכתבות: הכתבה – תיקון – העתקה מחדש או כתיבת המילים השגויות מספר פעמים. עבודה אינטנסיבית של כתיבה עצמית חשובה ביותר להמשך. הילדים יכולים לכתוב בעצמם, לבד, בזוגות או בקבוצה, משהו מתוך סיפור, תיאור או הנחייה של המורה. חשוב לבדוק את הנכתב, לתקנו ולכתוב שוב נכון.

יש בתי ספר בהם נהוג מכיתה ד' לקיים שיעורי תרגול קבועים של שפת האם, במידת האפשר פעמיים בשבוע. בשיעורים אלה אפשר לעבוד בצורה מסודרת על שפה מדוברת (העשרת השפה בפתגמים, ניבים ומילים נרדפות), תרגילי כתיבה, ניסוח ודקדוק.

מקראה: למשל ספרים טובים ותמונתיים על חיות, אפשר כבר לעבוד עם ספר אחד לכל הכיתה (בשיעורי קריאה או בסוף השיעור הראשי בריתמוס מסוים). כדאי לתת לילדים יומן קריאה לאור רשימת ספרים מומלצים. לטפח את ספריית הכיתה ואולי להקדיש שיעור בשבוע לשיחה על ספרים שקראנו, המלצות וכיו"ב.

לשון: חזרה על הנלמד בשנה שעברה + העמקה. עבודה על הזמנים (פעל), מתוך תמונות ואחר כך תרגול של כתיבת סיפור / שיר / תיאור בזמנים שונים. השורש – מתוך תמונה ואחר כך תרגול בשני הכיוונים: שורש – מילים; מילים – שורש. הטיות ומילות יחס.

סיפורת: סיפורי מיתולוגיה מעמים שונים. מיתולוגיה יוונית חשובה ביותר. יש הנוהגים לספר מיתולוגיה צפונית (זו היתה ההנחיה המקורית של שטיינר עבור ילדי גרמניה). עוד אפשרות היא סיפורי התנ"ך כסיפורת (אחרת קשה להספיק את יהושע ושופטים). רצוי גם לספר סיפור ארוך, בהמשכים, אם אפשר פעמיים בשבוע.

כיתה ה'

בעבודת המחברת להמשיך עם כתיבה עצמית של הילדים. הרבה אימון ותרגול בכתיבה של סיפורים, זיכרונות, אירועים ובכלל ביטוי אישי. התהליך הרצוי: כתיבה על ידי הילד – תיקון של ניסוחים ושגיאות – העתקה למחברת. רצוי לקיים הכתבות בריתמוס מסוים, חשובים הבדיקה והתיקון. חשוב בזמננו להעשיר את לשון הילדים בפתגמים, ניבים, אמרות ומילים נרדפות.

מקראה: ספר אחד לכל הכיתה (בשיעורי קריאה או בסוף השיעור הראשי בריתמוס מסוים). יומן קריאה לאור רשימת ספרים מומלצים. לטפח את ספריית הכיתה ואולי להקדיש שיעור בשבוע לשיחה על ספרים שקראנו, המלצות וכיו"ב.

לשון: חזרה על הנעשה עד כה (בעיקר זמנים ושורש). עבודה על פעיל וסביל ומכאן לבניינים. תרגול של הבניינים בצורות שונות. בנוסף: דיבור ישיר ועקיף – בסיפורים, הצגות קטנות ועוד. כתיבה בגופים: גוף ראשון, שני ושלישי. הרחבה של חלקי הדיבר למילות יחס ותנאי.

לקרב לילדים את החוקיות בשפה, כך שיתרגלו לכתוב נכון, למשל: החוקים הקשורים ב – ו' החיבור, ב – ה' הידיעה, שייכות, סמיכות וכדומה.

סיפורת: סיפורי מיתולוגיה מעמים שונים. המיתולוגיה היוונית וכמובן האיליאדה והאודיסאה חשובים ביותר ומתאימים מאד לגיל. כמבוא לרומא בשנה הבאה גם התחלה של מיתולוגיה רומית. גם בשנה זו רצוי לספר את סיפורי התנ"ך (וגם לקרוא בספר) מעבר לתקופה / תקופות. במרכז: סיפורי המלכים שאול ודוד.

כיתה ו'

תרגול של כתיבה באופנים שונים: חיבורים, סיפורים, תיאורים וכיו"ב. אפשר כבר לעבוד גם על ניתוח של טקסט: עיקר ותפל, פסקה, רעיון מרכזי, משפטים, צמצום הרחבה וכיו"ב. עבודת מחברת כבר מנוהלת בעיקר על ידי הילדים, כך שהם כותבים בכיתה או בבית את מה שנאמר בשיעור, תיקון של סגנון ושגיאות כתיב והעתקה למחברת.

מקראה: אפשר כבר לעבור למקראה טובה בהמלצת משרד החינוך – אלו מכילות בד"כ אוסף טוב של סיפורים קצרים, שירה, פרקים מספר ועוד. יומן קריאה עדיין חשוב ביותר.

לשון: חזרה יסודית על מה שכבר נלמד והעמקה (למשל בסוגי מילים מילות יחס וקשר ותבניות שונות של מילים). גם הבניינים – אופן פעילות / סבילות, גם הפועל זקוק לתרגול נמרץ. זה הזמן לעבודה רצינית על סימני הפיסוק כולל תרגול אינטנסיבי. חזרות חשובות גם בנושאים: הטיות הפועל, משקלים, שם המספר, כללי ו' החיבור, סמיכות ושייכות. עבודה נמרצת על כללים אלו יכולה מאד לתמוך בנושא שגיאות הכתיב.

חשוב לעבוד בצורה נמרצת על הכתבות: כיתות ו' – ח' יכולות לעשות את השינוי בנושא השגיאות.

סיפורת: היסטוריה, סיפורים היסטוריים, ספרים על רומא. גם בכיתה ו' רצוי עדיין למצוא את הזמן לסיפור שמשלב בין סיפור בעל-פה לבין הקראה. ברוב בתי הספר עדיין יש "שיעור סיפור", לעיתים עד סוף כיתה ח'.

כיתה ז'

מבוא: בכיתות ז', ח' יש לשים את הדגש על עושר שפתי: שפה עשירה, מורכבת, אוצר מילים, מילים נרדפות, ביטויים, פתגמים, ניבים וכדומה. ההבעה העצמית חשובה ביותר ככלי לביטוי סערות הנפש של בני הנוער. רצוי לעבוד גם על ההבעה בעל-פה (רטוריקה בסיסית) וגם על ההבעה בכתב.

המשך של כיתה ו' בכל הנוגע לעבודת מחברת. דגש על כתיבה עצמאית של הילדים כולל עבודה בזוגות ובקבוצות קטנות. פרויקטים שונים טובים לגיל, כך גם בכתיבה: עבודות של הילדים כחלק מההוראה. תקופה יכולה להראות כך שחצי ראשון המורה מעביר מבואות על הנושא וחלק שני מורכב מעבודות ופרויקטים של הילדים. שיעורי בית: רצוי שגם יכינו את השיעור הבא וגם יסכמו את השיעור שעבר.

תקופה הבעה בכתב יכולה לשמש לעידוד הכתיבה וההבעה בגיל זה. רצוי לעבוד על דימויים, מטפורות וצורות הבעה נוספות. עוד כיוון יכול להיות סוגי כתיבה שונים: כתיבה מדעית, אישית, ספרותית, עיתונאית, לירית וכיו"ב. כאן אפשר לבחור את אותו נושא או מוטיב ולכתבו באופנים שונים.

מקראה: כמו שנה שעברה. עדיין חשוב לקרוא בקול בכיתה סיפורים ויצירות ספרותיות. אפשר להציג את הסיפור לפני קריאתו ולכוון את תשומת לב הילדים לאלמנטים שונים; אפשר גם לשוחח על הסיפור לאחר הקריאה – רצוי לא לנתח אלא לעורר שיחה בדגש של שאלות מוסריות וערכיות. ישנן כאמור מקראות טובות של משרד החינוך.

לשון: חזרה אינטנסיבית והעמקה בכל הנלמד עד עתה. אפשר להתחיל את יסודות התחביר.

חשוב לעבוד בצורה נמרצת על הכתבות: כיתות ו' – ח' יכולות לעשות את השינוי.

סיפורת: אפשר עדיין לספר על דמות שקשורה ללימודי ההיסטוריה כמו: ג'ורדאנו ברונו, הרמב"ם, אחד ממגלי העולם, דמות מהרנסנס וכדומה.

כיתה ח'

המשך של הנאמר בכיתה ז' עם דגש על עצמאות ועבודה אישית. חשוב לעבוד בשילוב עם פרויקטים אישיים ועבודות של התלמידים כחלק ממתודת הלימוד.

תקופת הבעה בכתב חשובה גם בשנה זו. יש מסורת לעשות תקופה על טמפרמנטים: כיצד כותב כל מזג. אפשר גם נושאים אחרים כמו כתיבה בסגנונות כתיבה שונים, כתיבה לירית ועוד.

חשוב לעבוד בצורה נמרצת על הכתבות: כיתות ו' – ח' יכולות לעשות את השינוי.

חלק מהשיעורים קשור למשימה המסכמת של כיתה ח': עבודת הביוגרפיה. כל ילד/ה בוחר/ת דמות ועושה עליה עבודה במשך השנה. באירוע הסיום כל ילד/ה מציג/ה את הדמות ברפרט. אפשר גם לדרוש עבודה אומנותית הקשורה לדמות כמו ציור, פיסול, עיצוב וכדומה.

מקראה: כמו לפני שנה.

לשון: המשך משנה שעברה, יסודות התחביר.

רשימת ספרים לכיתות א' עד ח'

ספרי עזר למורה: ספרים שמסייעים למורה להכין את עצמו לשנה ובמהלכה וספרים ל"שיעורי סיפור":