תוכנית הלימודים בחינוך ולדורף

מבוא | אדם ואדמה | אמנות הדיבור | אוריתמיה | אמנות – ציור | אמנות – רישום, גרפיקה | גאוגרפיה | היסטוריה | חשבון ומתמטיקה | כימיה | מדעי החיים | מוזיקה | מלאכות יד | עברית ולשון | פיזיקה | תנ"ך

גאוגרפיה

מבוא

דף ממחברת גיאוגרפיה, תיכון הרדוףכולל מדעי האדמה, מדעי הסביבה, גאוגרפיה אנושית וכלכלה

לימודי הגאוגרפיה פונים אל הרצון הבריא של כל ילדה וילד לצאת אל הסביבה, לחוותה, להכירה ובכך ליצור תמונת עולם. תמונת עולם זו חשובה בילדות ביותר משום שהיא מהווה חלק משמעותי בהשגת זהות אישית. זהו חלק מהשתוקקותה של האנושות לאינדיבידואליזציה. כל ילד חייב לשלב תמונת עולם עם מודעות גופנית, על מנת לדעת היכן הוא ומי הוא[1].

גאוגרפיה, על כל היבטיה, מהווה תחום לימוד מרכזי בתוך תכנית הלימודים של בית ספר ולדורף. בהגדרתה הרחבה ביותר היא כוללת היבטים רבים של העולם סביבנו. יחד עם זה, למידה על העולם סביבנו היא נושא מורכב המכסה תחומים רבים אשר קשורים למקצועות רבים אחרים. אולם בעיקרו של דבר, למתודולוגיה של לימוד גאוגרפיה בבתי הספר ולדורף ישנם מספר נושאים בסיסיים:

הראשונה מתארת בשיטתיות את תופעות כדור הארץ, פני שטחו, פנימיותו והאטמוספרה שלו. השנייה שוקלת את ההשפעה האנושית על הסביבה, השלכותיה הכלכליות ומערכת היחסים בין אופיו המסוים של אזור גאוגרפי לבין ההתפתחות החברתית והתרבותית של האנשים אשר חיים שם. השלישית מתייחסת לשאלה כיצד מודעותם של בני אדם לסביבתם משתקפת בדרך בה הם רואים את העולם וחווים את עצמם בתוכו; וכן עוקבת כיצד תהליך זה מתהווה דרך התפתחותו של הילד. המתודולוגיה של תכנית ולדורף מבקשת לשלב את שלושת הגישות הללו.

תמצית השיטה היא להתקדם מן השלם אל החלקים אשר יש ביניהם יחסי גומלין. להתחיל בעולם הידוע ולהתקדם אל הבלתי ידוע לפני החזרה לידוע. זהו מסע של גילוי. אין לדוגמא ללמוד את אזורי כדור הארץ כחלוקות של שטח כדור הארץ בלבד, אלא כבעלי אופי מסוים אשר הינו תוצר של התופעות שלהם. זוהי מערכת היחסים הפנימית שלהם אחד עם השני אשר ממלאת את האזורים בתוכן.

הבסיס ללימוד גאוגרפיה הוא התפיסה של כדור הארץ כשלמות מורפולוגית ופיזית, כאורגניזם. יש להכיר ביחסי הגומלין של החלקים בתוך השלם של כדור הארץ כאורגניזם, ובו זמנית בשלם כישות מתפתחת. הדגש הוא על גאוגרפיה של אקלים שבה ניתן לראות בקלות את החלקים כהיבטים של מערכת אקלים כלל-עולמית (זרמי אוקיאנוס הם דוגמה נוספת לכך). חקירת התופעות האופייניות של אזורי אקלים שונים יכולה להיעשות באופן גנרי, כסוגים ללא קשר למיקום (אזורי קו המשווה או טונדרה); או על ידי התייחסות ספציפית לאזורים עצמם. שתי השיטות טובות עבור תכנית הלימודים של ולדורף.

היחס לגיוון המוחשי שיש בכל אזור חשוב גם הוא. חשוב כי התלמידים יוכלו לדמיין גם את ההקבלות עם מה שהם מכירים ואת ההבדלים במרחק וקנה מידה של אזורים בלתי מוכרים של כדור הארץ. שטיינר הדגיש זאת:

"בהתמודדות עם המרחב אנו דוחסים את רוחו ונשמתו של הילד, אנו מורידים אותה אל הקרקע. על ידי לימוד גאוגרפיה בדרך כזו שבה הילד רואה את מה שאנו אומרים לו אנו גורמים לאיחוד זה בתוכו. ברם, חייבת להתקיים ראייה אמתית של המרחב. הילד חייב, לדוגמה, להיות ער לכך כי מפלי הניאגרה אינם נהר האלבה! עלינו לעזור לו להבין כי מרחב עצום משתרע בין השניים".

גאוגרפיה הינה מקצוע אשר עשוי להוליך את הילדים "אל הקרקע" וכך להכינם לבגרות גופנית פיזית. טרם הליכתם לבית הספר ואפילו במהלך השנתיים הראשונות בו, לילדים יש מודעות חלומית למדי לגבי העולם כמכלול. למידה על הסביבה מובילה אותם לתפיסות יותר ערניות ומבדילות. עד לגיל שבע או שמונה אחדות זו קיימת מעצמה; לאחר מכן היא דורשת טיפוח באמצעות חיבור יותר מודע עם העולם. חיבור זה נעשה בעזרת תיאורים צבעוניים וחיים של מקצועות ואומנויות אב-טיפוסיים וזירת התרחשותם. תיאורים כאלו מושלמים על ידי פעילויות מעשיות כגון חקלאות, עיבוד מזון, בניית בתים וגינון. השאלה כיצד זה נעשה משתנה בהתאם לאופי הילדים, המורה, מיקומם וכיו"ב. ייצורם ועיבודם של חומרים טבעיים הינו הבסיס לכלכלה אנושית וחיבור זה לטבע הוא היבט גאוגרפי חשוב.

אם ברצוננו לעזור לילדים להיכנס לשותפות עם הטבע עלינו לאפשר להם ללכת אל מעבר לידע האינטלקטואלי בלבד, מהסוג אשר נצבר על ידי למידה עקיפה על הטבע (למשל דרך מדיה ותקשורת אלקטרונית). זהו לימוד שמעריך רגשות אמתיים כלפי העולם הטבעי. רגשות אשר תמיד יובילו לפעילות שפויה ולמערכת יחסים אחראית בין בני האדם והטבע.

לכיתות א' עד ג', ניתן לסכם כך את המטרה הכללית של למידה על הסביבה: היכרות וחיבור עם הסביבה המקיפה אותנו ועם העבודה שבני אדם מבצעים ותוצאותיה. בכיתה ד' ההבחנה בין התחומים השונים מתחילה להיות יותר בולטת. ניתן ידע מקומי על האזור המידי של חיי התלמיד והוא מתרחב עם הזמן (כדי לכלול גאוגרפיה, אסטרונומיה פשוטה וחקר בני אדם, בעלי חיים וצמחים וכן היסטוריה). מכיתה ד' והלאה המקצועות המובדלים מקבלים את שמם, אך הם צריכים להילמד במשולב בתוך חוויה כוללנית של העולם סביבנו.

אי לכך, בהמשך, לימודי סביבה יהיו לעתים גם חלק משיעורי היסטוריה. לדוגמה, כיצד תוצאות התרבות הגרקו-לטינית, של ימי הביניים ושל ההיסטוריה הקרובה, כמו גם פירות המצאות המהפיכה התעשייתית, עודם משפיעים על חיינו וסביבתנו היום. באופן דומה, לימודים סביבתיים בשיעורי גאוגרפיה צריכים להראות כיצד אקלים ואדמה קשורים לתחבורה, למסחר, לכלכלה ולדרך החיים של חברות שונות. לימודים סביבתיים מתקשרים גם לשיעורי אנגלית בצורת חיבורים בנושא עסקים ולשיעורי חשבון בצורת חשבון מסחרי. שטיינר אפילו חשב כי שיעורי דת יכולים גם הם להיות חלק מחינוך סביבתי.

מטרת החינוך הכללית לשנים 9 עד 12 היא כזו: למלא את הצורך הקיים אצל כל ילד לחוות את המציאות, כלומר את המשמעות הכוללת של הטבע והעולם, כדי שיוכל לפתח את אהבתו כלפיהם וליצור עמם קשר. זוהי מטרה משותפת לכל תכני תכנית לימודים. לימודים סביבתיים אף משחקים תפקיד חיוני במדעי הטבע (פיזיקה וכימיה). בעיני שטיינר היה חשוב כי צעירים בכיתות ז' ו-ח' יקבלו שיעורי פיזיקה על החיים, שיעורים אשר ייתנו להם הבנה לגבי יחסיהם עם המקיף אותם.

אנו חיים בעולם אשר נוצר על ידי בני אדם, עוצב בהתאם למחשבות אנושיות, עולם בו אנו משתמשים בשעה שאיננו יודעים ומבינים דברים רבים עליו. העובדה שאיננו מבינים הרבה ממה שנוצר על ידי בני אדם אחרים, יצירות שהן פרי מחשבה אנושית, היא עובדה בעלת חשיבות רבה בהקשר למצב נשמותיהם ורוחם של אנשים. הדבר הגרוע מכל הוא לקחת חלק בחוויית עולם זו, אשר נוצרה על ידי בני אדם, מבלי להתאמץ להבין אותה. עקרון זה מוביל לניסוח מטרות חינוכיות כלליות עבור גילאי 12 ואילך, ביחס לדרך שבה "העולם והחיים סביבנו" משפיעים על כל השיעורים: עלינו להיות מכוונים לכך שהילדים יבנו מושגים, ידע וכישורים יסודיים קודם כל בכל מה שקשור לפעולות היסוד של החיים סביבם. את זאת נעשה לא רק כדי להעניק להם ביטחון אלא גם בכדי לטעת בהם את ההשתוקקות והרצון לדעת הכול על מה שמתרחש סביבם.

לסיכום, ניתן לומר שעד גיל 12 משימתה של תכנית הלימודים בגאוגרפיה היא להוריד את הילד אל הקרקע ולהעיר אותו אל העולם שסביבו. מנקודה זו תכנית הלימודים עוברת דרך גאוגרפיה תרבותית בכיתות ז' ו-ח' עד התייחסות אל העולם כאורגניזם חי אחד בבית הספר העל-יסודי. בבתי ספר מסויימים, תלמידי כיתה ח' מבצעים פרויקטים במהלך השנה אשר קשורים ללימודי סביבה ומציעים להם הזדמנות להעמיק ידע בנושאי החיים, ובכך מספקים את סקרנותם ומקדמים את התפתחותם.

במקומות מסוימים נבנו תכניות לימודי סביבה מיוחדות לתיכון, בשילוב פרויקטים מעשיים שונים, כמו גם תכניות לימוד ופרויקטים במקצועות טכנולוגיים. בתי ספר ולדורף מסוימים הפכו גישה סביבתית משולבת זו לבסיס אשר עליו פיתחו צורות חדשות לבית ספר התיכון.

תכנים אפשריים לתוכנית הלימוד בגאוגרפיה:

(יש להתייחס לכל התכנים במובאים להלן כאל הצעות בלבד, יותר מתוכן זה או אחר חשובה רוח הדברים וההתייחסות החיה להתפתחות הילד ולצרכים של הילדים אתם עובדים)

גאוגרפיה בבית הספר היסודי

כיתה א'

ילדים קטנים לוקחים את המקיף אותם – כלומר אנשים אחרים, בעלי חיים, צמחים, אבנים, כוכבים, שמש וירח, בתים, מכונות, כמו גם עונות השנה – כדברים מובנים מאליו. אם נוכל לחזק את תחושת האחדות הזו של הילד עם הדברים שסביבו, הרי שנחזק את ביטחונם של הילדים, הכרת התודה שלהם וביטחונם העצמי. כך יוכל הלך הנפש הבסיסי של ילד במהלך תקופת שבע השנים הראשונות שלו, להתבטא במילים "העולם הוא טוב".

במהלך שנתם הראשונה בבית הספר יכולים הילדים ללמוד להבחין בין חלקים בשלמות זו של הטבע, אבל זו זמנית להיות ערים לדרך בה הכול שייך יחדיו. נעודד את הילדים להרהר בדברים דרך סיפורים, דרך התבוננות בטבע, מעקב אחר השינויים העונתיים ותיאורים של חוויות אשר מדגישים את הייחודיות של מה שהם רואים; מה ענק או קטן, מה עדין או כוחני, מה צבעוני ומה בעל גוון אחד וכיו"ב. סיפורים והתבוננויות כאלו יחדרו אל הילדים רק אם הם מסופרים "עם נשמה", כלומר אם הם מלאים באנושיות ומסופרים דרך כל הווייתו של המחנך. דבר זה יכול לתת להם את התחושה שאין דבר בעולם שהוא חסר משמעות או חסר חשיבות.

הצעות תוכן:

ממלכות הטבע, כוחות הטבע, עונות השנה, הכוכבים, הפרחים והשיחים, בעלי החיים, החורשה והיער, השדות והגידולים החקלאיים, מתוארים בצורה חיה, אנושית, סיפורית ומלאה דמיון. אפשר לתת לאלמנטים של הטבע ממש לדבר, כפי שהיו עושים אם היו בני אדם. בכך אנו לא מתכוונים לסיפורים בלתי מציאותיים או המצאות אלא לסיפורים מלאי דמיון והשראה אשר מדברים על תמצית הדברים. הם יכולים לבוא בצורת משלים או אגדות טבע.

השילוב של אמנות ויצירה חשוב ביותר. תהליכים אמנותיים מאפשרים לילדים לחוות שוב את הסיפורים והמשלים ולעבד אותם בפנימיותם בצורה הרמונית. בדרך סיפורית, מלאת אמנות ויצירה אנו "לומדים" על סביבתנו הקרובה ומעבדים אותה. כל תהליך לימוד שכלתני, לשם השגת ידע עדיין לא במקום. מדובר על טיפוח החוויה הפנימית של הילד, זאת בעולם הרגש והדמיון.

כיתה ב'

בכיתה א' הילדים למדו לראות את סביבתם דרך עיני הדמיון והרגש והחלו לשמוע מה הסביבה הזו מספרת להם. כעת, בכיתה ב', הם חווים כיצד בני האדם מקושרים אל ממלכות הטבע. החוויה הרגשית, הדמיון והחיבור האינטואיטיבי לסביבה הקרובה עדיין במרכז, כעת עם דגש יותר חזק על פעילויות האדם עצמו.

הצעות תוכן:

למשלים וסיפורי חיות מקום מרכזי בתוכנית הלימודים של שנה זו. אלו מספרים על מערכת היחסים בין בני אדם ובינם לבין סביבתם בצורה אנתרופומורפית. חשוב בנוסף לשלב את חגי ישראל – סוכות, ט"ו בשבט, פסח ושבועות – בתכנית הלימודים תוך התמקדות בהיבטים הטבעיים והחקלאיים שלהם. הם מסמלים את החיבור בין האדם לטבע ובין הטבע לעונות השנה בצורה היפה ביותר.

במהלך השנתיים הראשונות של בית הספר, לימודי סביבה שייכים למעשה לכל שיעור. תנו לילדים לדבר על מה שמתרחש בטבע, מה הם פוגשים בדרכם לבית הספר, מה הם מגלים בטיול בחוץ וכדומה. דברים אשר הם מביאים עמם לבית הספר (קני ציפורים, עלים, בלוטים, פירות, אבנים, קרני חיות, חלזונות וכדומה) יכולים להוות את נקודת ההתחלה לדיון על העולם סביבנו. אין זה אומר כי לא צריכים להיות נושאי שיעור עיקריים לחלק מן המקצועות הללו, אלא רק שבכיתות א' ו-ב' אין צורך לעשות נושאים נפרדים מלימודי טבע. יש לבקר ב"כיתת החוץ" באופן קבוע ולחוות אותה בכל מזג אוויר ועונה.

כיתה ג'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

ילדים המגיעים לגיל תשע עוברים שינוי בקשר שלהם עם העולם: העולם אשר היה חלק מהם הופך להיות העולם אשר מקיף אותם. הילדים צריכים להבין ולתפוס תרתי משמע את הקשרים, שעד כה היו חצי מודעים, עם העולם. בשנים הבאות הבנה זו עשויה להתפתח להבנה של הטבע, בעלי חיים, בני אדם, עבודה וטכנולוגיה. תהליך עבודה מורכב, בעל שלבים ומשך זמן ארוך יכול להחוות על-ידי הילדים באינטנסיביות ועם כוחות של התלהבות וחום כאשר הם עושים אותו בעצמם. לדוגמה, בבניית בית מלבנים עשויים בוץ וקש או תהליך יצירת הלחם שמתחיל מעיבוד השדה, ועובר דרך חרישה וזריעה, קציר, דייש, טחינת הגרעינים וכלה בתוצאה הסופית לחם. תהליכים שלמים שנעשים ונחווים כך במהלך השנה משמשים בסיס מצוין להבנת חיי האדם. יש לשים דגש על החוויה, העשייה עצמה ועל עיבוד אמנותי מלא דמיון של החוויות. למידה שכלתנית ומושגים קרים אינם במקום בגיל זה.

הצעות תוכן:

הנושאים הנ"ל יודגשו בהתאם למיקום הגאוגרפי של בית הספר.

כיתה ד'

גאוגרפיה מקומית

בעוד תחום הגאוגרפיה פנה להיבטים כלליים בשלוש השנים הראשונות (הקשר לטבע, תהליכי ייצור ועבודה של מוצרים מן הטבע וכיו"ב), כעת מתמקדים בגאוגרפיה מקומית. הסביבות המיידיות של בית הספר, היישוב, השכונה והעיר מוצגות לילדים בהתפתחויותיהן הגאוגרפיות/מרחביות וההיסטוריות/טמפורליות, עד למצב הקיים היום. דרך לימודים אלו, מערכת היחסים הכללית של הילדים עם סביבתם הקרובה יכולה להפוך לתחושת שייכות, חברתית ומרחבית גם יחד.

הצעות תוכן:

כיתות ה' עד י"ב

כמו בכל המקצועות, משימת שיעורי הגאוגרפיה היא ללוות ולתמוך בילדים בהתפתחותם הפיזית, הנפשית והרוחנית. בנוסף לכך, שטיינר המליץ שהגאוגרפיה תתפוס עמדה מרכזית מכיוון שהיא יכולה להתחבר עם מקצועות רבים אחרים כמו ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה והיסטוריה, ובכך לחזק את תחושת האחדות שבין התחומים השונים בחיים. הוא אף הדגיש את הרכיב המוסרי של שיעורי גאוגרפיה באמירתו כי הלמידה על אנשים החיים זה לצד זה, על השונות והמאחד ביניהם, תעזור לילדים לאהוב בני אדם אחרים.

על גאוגרפיה לנטוע בילדים עניין בעולם ואומץ לחיים. עליהם ללמוד להבין את כדור הארץ כמרחב הטבעי של חייהם, על מקצבי החיים בהם בני האדם עטופים, ועל הדרכים בהן גם הם יוכלו לשנות דרכי תרבות וכלכלה. יש להניח את היסודות לאחריות ולמודעות אקולוגית כבר בשלבים ראשונים של הלימוד, שהרי גאוגרפיה בתקופתנו חשובה יותר מאי פעם להשבת האיזון ביחסי אדם- ארץ.

תכנית הלימודים משנה את הדגש בהתאם לשלב ההתפתחות אליו הילדים הגיעו. בהתבסס על הגאוגרפיה המקומית של כיתה ד', הילדים בכיתות ה', ו' מרחיבים את נקודת מבטם ויוצרים קשר עמוק יותר עם סביבתם באמצעות התבוננות על דרכים מקומיות של חקלאות ותעשייה, בהן בני אדם נמצאים בשותפות עם הטבע באזורים שונים והתלות ההדדית שלהם אחד בשני. או אז בכיתות ז' ו-ח' הם זוכים להכיר את האופי והתרבות של עמים אחרים, במיוחד בחלקים אחרים של העולם. כך שיעורי גאוגרפיה מקבלים תחושה של תנועה מהאזור הקרוב כלפי חוץ, ומהעולם הגדול לתרבות המקומית.

כיתה ה'

לימוד הגאוגרפיה בשלב האמצעי של הילדות מתרכז בהכרות עם עובדות רבות המקושרות לניסיון. התלמידים מבקשים ללמוד משהו על העולם סביבם, סקרנותם עצומה. התכנים חשובים אולם יש ללמדם כך שיתעוררו בהם רגשות עזים לידע זה. רגשות חזקים של אהבה והזדהות אך גם של כעס ואיבה יכולים לשמר זיכרונות, להפוך את הידע לאישי וקרוב אלי וגם לאפשר הבנות בחשיבה ובתודעה בשלבי חיים בוגרים יותר. יש להביא בפניהם מבחר של אזורים ונופים מארצם שלהם בצורה שהנה מחוברת לרגש, לחוויה וחדורה באמנות. דבר חשוב הוא להרחיב את לימוד הקשר לאדמה, הכלכלה והתשתית אשר החל בכיתה ד' לאזורים רחבים יותר.

רעיונות לתכנים אפשריים

הילדים יכולים לצאת ל-"מסעות גילוי" בנחלים, בגבעות ובנוף סביב ביה"ס, וגם לטייל אל מעבר לסביבתם המידית, לאזורים גאוגרפים אחרים של הארץ. נסיעות לחוף או להרים המלוות בלימוד המסלע, הצומח והחי יכולות להעשיר מאד את החוויה. מתוך הטיולים והתיאורים החיים של אזורים ונופים שונים אפשר להעמיק ב:

כיתה ו'

בכיתה ו' ישנם לפחות שני היבטים לגאוגרפיה. מצד אחד, המולדת ומקומה ביבשה אליה היא שייכת (כאן ישראל היא גשר בין 3 יבשות). מצד שני, אפשר להביא סקירה קצרה אך שיטתית של כל היבשות. רצוי להשוות ביניהן לגבי הטופוגרפיות והמורפולוגיות העיקריות שלהם (תוואי השטח, מערכות של נהרות, רכסי הרים עיקריים, אקלים, צומח וכדומה). ניתן לשלב פרקים באסטרונומיה של השמש כאחראית לשינויי האקלים והעונות כמו גם גאולוגיה ובוטניקה, תעשייה ומסחר – נושאים חשובים שכולם מתבססים על הגאוגרפיה הפיזית. על המורה לבחור בנושאים בזהירות ומתוך התחשבות במה שילמד על חלקי עולם אחרים בכיתות ז' ו-ח'.

רעיונות לתכנים אפשריים:

אי אפשר לכסות את כל הנושאים הללן אך יש לחפש איזון אשר יציג כמה שיותר מהשלם. כמו כן, ביטוי אמנותי בצבע, קו, עיצוב בחומר ואפילו שירה ומוזיקה משמעותי ביותר לשם הפיכת חווית הלימוד למשמעותית ואישית.

כיתה ז'

בכיתות ז' ו-ח' המליץ שטיינר להעביר את הדגש מחקלאות לתעשייה ומסחר ולמצב התרבותי בחלקים שונים של העולם. הגילויים החדשים של התרבות האנושית ברנסנס לוו בגילויים גאוגרפיים מרתקים אשר מוסיפים נופך היסטורי לגאוגרפיה של שנים אלה. הגילויים של אמריקה, של דרכי ניווט חדשות והיווצרותן של מפות מודרניות, כל אלה מהווים בסיס ללימוד של תרבויות אחרות מיבשות שונות לגמרי. שטיינר הציע לאפשר לילדים לצייר או לעסוק בעבודה אומנותית או מעשית אחרת בכדי להכיר תרבויות גאוגרפיות שונות. ביוגרפיות של תיאור וסיפור של ביוגרפיות של מגלי עולם יכולות להעשיר מאד את הלימוד. בהקשר לגילויים אלה רצוי ללמוד אסטרונומיה של השמיים בלילה1, לבצע תצפיות וללמוד להכיר מפות שמיים של הקבוצות העיקריות והמזלות.

רעיונות לתכנים אפשריים:

מאחר ותקופת הרנסנס, עם הגילויים הגאוגרפים הקשורים אליה היא חלק חשוב מלימוד ההיסטוריה בכיתה ז', רצוי ללמד על פי הסדר ההיסטורי גם את הגאוגרפיה: בכיתה ז' העולם הישן (אירופה) ובכיתה ח' העולם החדש (ארה"ב). אפשרות נוספת היא לדחות לכיתה זו את המבט הכולל על כדור הארץ וללמדו בקשר עם הגילויים הגאוגרפים אותם לומדים בהיסטוריה. עוד אפשרות היא ללמוד על תרבות רחוקה כמו סין או יפן. בכל מקרה, על התלמידים להרגיש בעוצמה: ההתפתחות של האנושות בהקשר הגלובלי הולכת ומתרחבת, כאשר מחצבים, מזון ודרכים נארגים יחד לתמונה הולכת וגדלה של האדם בעולם. החיטה שתמכה באנושות של המזרח התיכון ובתרבויות יוון ורומא, האורז שגידלו באסיה והתירס של העולם החדש – הדגניים כמשל. זוהי רק דוגמא אחת להצגת תמונת העולם שהיא כולה מבוססת על הגאוגרפיה הפיסית, כשיבשות וארצות שונות נלקחות כדוגמאות להבנת תהליכי מַקרו על פני כדור הארץ כולו.

אפשרות א – מבט כולל על כדור הארץ – ראה כיתה ו'.
אפשרות ב – לימוד של תרבות רחוקה וזרה, שוב כמשל להתרחבות התודעה וקשרי מסחר וכלכלה גלובליים.
אפשרות ג – לימוד של יבשת לדוגמא:

אפריקה:

אפיון אזורים גאוגרפיים בפאריקה על פי קווי הרוחב: הסהרה, הטרופים והסוב-טרופים.

  1. צפון אפריקה, מערב אפריקה והשטחים המשווניים, הסהרה והסאהל, מזרח אפריקה ודרום אפריקה.
  2. דרכי חיים שונות באפריקה השחורה ואפריקה האיסלמית באיזורי הצמחייה השונים (לדוגמה, פיגמים ועמי יערות גשם, רועים נודדים, סמבורו, מסאי, חקלאים ומטעים, אוכלוסיות נאות מדבר, כורים).
  3. משכנן של דתות שונות וחברות אפריקניות מסורתיות.
  4. ההשפעות הקולוניאליות ופוסט – קולוניאליות של צרפת, בריטניה, הולנד, גרמניה, והעימות עם השקפות עולם מערביות.
  5. דוגמאות של מדינות מתפתחות ומערכות היחסים הכלכליות שלהן עם העולם המפותח.
  6. בעיות רעב ומלחמות אזרחים בקרן אפריקה, המתחים בין שבטים ואינטרסים מסחריים מודרניים במערב אפריקה, חברות רב – תרבותיות בדרום אפריקה וכדומה.

אסיה:

  1. איזורים גאוגרפיים עיקריים, הימלאיה/הינדו-כוש, תת היבשת ההודית, מישור טיבט/מונגוליה, צפון ודרום סין, דרום מזרח אסיה, תאילנד, הפיליפינים, אינדונזיה, יפן, קוריאה.
  2. נופי מאקרו בקוטביות התרבותית והגאוגרפית שלהם (לדוגמה, השפעת הבודהיזם, ההינדואיזם, האיסלם והנצרות); דרום מזרח אסיה כתת יבשת של איים, האוכלוסיות האדירות של אסיה המזרחית, האגן הפסיפי כאיזור המתפתח במהירות והחשיבות המודרנית של כלכלות הנמר האסייאתי.
  3. כיצד תפקידם של האנשים האסייאתים משתנה בעולם המודרני. עתידן של סין ושל מדינות האגן הפסיפי ביחס לכלכלה העולמית.
  4. נושאים הקשורים לניצול יערות גשם.

כיתה ח'

ככל שהם נעשים בני בית בעולם סביבם, רוצים תלמידי כיתה ח' להבין בעיות גלובליות. באופן מנוגד, בעיותיהם שלהם לוקחות גם הן מימדים "עולמיים". על כן במיוחד בשעורי גאוגרפיה המשחק בין "אני והעולם" צריך לבוא לידי ביטוי. על ידי העסקת עצמם בחיי המעשה והכלכלה של עמים אחרים, כמו גם בתרבויותיהם ובערכיהם, התלמידים חווים כי האפיונים הפסיכולוגיים של עמים יכולים להיות שונים מאוד. זה יכול לעזור לצעירים למצוא דריסת רגל בחיפושם אחר זהותם שלהם.

גישה נוספת לשיעורי גאוגרפיה בכיתה ח' היא לשאול את עצמנו היכן ניתן למצוא מטמורפוזות, קיטובים והעצמות בתופעות גאוגרפיות.

אם אמריקה היא נושא השיעורים הרי שניתן להשוות בין דרום וצפון אמריקה. זה עוזר לתלמידים לפתח את כוחות הדמיון שלהם. זה עוזר למנוע מרעיונות מקובעים להתגנב פנימה, ומוביל לידע אשר יכול לקום לתחייה ולגדול. על התלמידים ללמוד להבין כיצד תפיסות החיים השונות של אנגלו-אמריקנים והיספנים התגבשו בתהליך היסטורי.

רעיונות לתכנים אפשריים:

אחת האפשרויות מכיתה ז' או לימוד של יבשת אמריקה:

  1. מבנה היבשת הכפולה ומגוון בעלי החיים והצמחים שלה.
  2. הצגת נופים טיפוסיים של צפון ודרום אמריקה, במסע דמיוני, ושימוש בשמות מקומות כדי להדגים השפעות תרבותיות.
  3. הגעתם של הילידים האמריקנים והסתגלותם לאיזורים גאוגרפיים שונים
  4. הכיבושים הספרדיים – פורטוגליים והאנגליים – צרפתיים ותוצאותיהם (עושר מינרלי, טכנולוגיה, הרס הטבע).
  5. דמוגרפיה בארצות הברית: התיישבות, חברה ודתות, תעשייה וחקלאות.
  6. אזורי אקלים בעולם: השוואה ביניהם ושיחה על תנאי החיים בהם עם דוגמאות מעמים שונים.
  7. מזג האוויר: תצורות עננים, קריאות מטאורולוגיות של גשם, לחות, לחץ אוויר, מהירות רוח; כולל שימוש בכלים כגון ברומטר, שבשבת וכדומה. מאפייני לחץ אוויר נמוך וגבוה, חזיתות מזג אוויר.

1 צאו וראו – מדריך לצפייה בכוכבים | מרקו מנחמי | אדם עולם – גיליון 51 כוכבים

גאוגרפיה בבית הספר התיכון

בבית הספר התיכון יכולה הגאוגרפיה להמשיך ולהוות נקודת משען לתמיכה בתלמידים בהתפתחותם הפיזית, הנפשית והרוחנית. בגיל זה ההתבוננות בכדור הארץ כדבר שלם, החל מהתבוננות בהתפתחות הסלעים ותהליכי החיים באדמה וכלה באקלים ובמערכת השמש כולה, היא נקודת המוצא. בכיתות הגבוהות עוברת התבוננות זו טרנספורמציה לפעילות האנושית המשנה את כדור הארץ. תפיסתנו היא כי כדור הארץ הוא אורגניזם שלם, ולכן ההתבוננות על הפרטים תמיד יוצאת מתוך השלם, כאשר תופעות הטבע עצמן הן נקודת ההתחלה למחקר המדעי. מוטב להימנע מלעסוק בידע מופשט אשר נקי מערכי אנוש או להדגיש יתר על המידה שרשראות מתמטיות ופיזיות של סיבה ותוצאה. במקום תנאים סטטיים עלינו לתאר תהליכים שבסופם מתואר מצב תרבותי של אוכלוסייה באזורים שונים.

הגאוגרפיה בתיכון חייבת להתפתח ולהגיע לאקו–גאוגרפיה. דוגמאות חייבות להראות את ההשפעה האקולוגית של פעילות אנושית על תנאי החיים השונים בעולם, כולל משבר האקלים והתפוצצות האוכלוסין. סגנונות החיים והמנהגים של חברות האדם הבתר-תעשייתיות משמשים ראי להתבוננות זו. ניתן לצאת למסע מתוך הקולוניאליזם הבלתי מתחשב של המאות הקודמות, אל הגלובליזציה של תקופתנו, כשהדגש עובר מ"ניצול משאבי כדור הארץ" ל"שותפות וחיים בדו-קיום עם הטבע", תוך פיתוח ערכי כבוד והערכה למעשי האדם כמו גם למתנות שנותן לנו העולם וכדור הארץ בתוכו.

 

כיתה ט'

בכיתה ט' התלמידים הופכים "כבדים" יותר, אם נשתמש בביטויו של שטיינר, וגופם נמשך מטה על ידי כוח המשיכה. בביולוגיה, לדוגמה, שלב זה מלווה על ידי למידת החלק ה-"ארצי" ביותר של גוף האדם, השלד ואיברי החישה. האלמנט המקביל בגאוגרפיה הוא "שלד כדור הארץ", עולם המינרלים ותצורותיהם, המעטפת הסלעית או הקרום הקשה של כדור הארץ. מתוך התופעות הנצפות: התפרצויות הרי געש, שברים וסדקי ענק בקרום, התרוממות הרים והיווצרות בקעות, כמו כן אנו יוצאים להכרות עם הדינמיקה של תנועת הלוחות והמפגשים ביניהן. סיפורים וסרטונים של תופעות וולקניות עוזרים להבין את ההשתנות של המסלע הלא משתנה לכאורה, כאשר מפות של ריכוזי רעשי אדמה והרי געש מגלות את קווי המגע בין שברי הקרום. הנושא קורא להוראה אנרגטית הבונה השתתפות, כזו אשר מטפחת דמיון פלסטי וחי של כוחות הטבע. ציורי מפות וחתכים הכרחיים בכדי לבנות תמונה פנימית עשירה של תופעות טבע הנמשכות מיליוני שנים ע"פ התיאוריות המודרניות ביותר.

רעיונות לתכנים אפשריים:

  1. שרשראות ההרים של כדור הארץ, עמקי הבקעות הגדולים, הרי געש, רכסים מרכז-אוקייניים ותעלות ימיות.
  2. הכרות עם סלעים ומינרלים, סלעי יסוד ומשקע והיכולת לזהות בשטח ע"פ תכונות סלעים ואבנים.
  3. תופעות געשיות, סיפורי התפרצות וסלעים וולקניים.
  4. רעשי אדמה, צונאמי וסיפורים אנושיים הקשורים לכך.
  5. קשירת התופעות לתיאוריה אחת כוללת של טקטוניקת הלוחות.
  6. מערכת השמש וראייה השוואתית של כדור הארץ מהחלל.

כיתה י'

כדור הארץ נתפס כעת כגוף חי וזורם, משתנה ללא הרף ואף נתון לפעילות לעתים הרסנית של האדם. המים הם לכן עיקר ההתמקדות בגיל שבו הקיטוב השחור-לבן של הסלעיות של כיתה ט' הופך לזרימה יותר רכה של רגשות משתנים של כיתה י'. אוקיאנוסים, זרמים חשובים כמו זרם הגולף וזרם ההומבולט, נלמדים כעת, גם בהשפעה האנושית על האקלים המתחמם של כדור הארץ. הזרימה בנהרות וניצולם ביבשות השונות והיכולת המופלאה של המים להפוך סלע לאדמה ולהזין את החיים – אלה הנושאים העיקריים לשנה זו.

רעיונות לתכנים אפשריים:

  1. מאפייני זרימת המים: המערבולת, הגלים והתפתלויות הנהר. זרמי נהרות ואוקיאנוסים כאיברים חיים של כדור הארץ.
  2. הקשרים בין זרמי האוקיינוס והאקלים, לדוגמה זרם הגולף, רוחות הסחר, אל ניניו וכדומה.
  3. המים כממיס אוניברסלי וכגורם מפתח בהפיכת סלע לאדמה.
  4. אנומליות של המים: עליה נימית בצמחים, הקרח המגן על האוקיינוס, יכולת הטיהור.
  5. פעולה ותגובה הדדית בין האקלים והצמחייה; המערכות האקולוגיות כאיברי אורגניזם.
  6. שימוש במים על ידי האדם: זיהום מים, התפלת מים ועוד.

כיתה י"א

בגיל זה מתרחבת התודעה של האדם והוא פנוי יותר לרעיונות מופשטים וגבוהים. תיאוריות של יחסי אדם-סביבה יכולות להדהד עם ערכי מוסר ואנושיות ולהוות רקע ללימודי גאוגרפיה ואקולוגיה מתקדמים. נושאי האוויר מקבלים משמעות עמוקה יותר כשחוזרים אליהם בגיל זה, מתוך הכרות מעמיקה עם שיטות לחיזוי מזג האוויר. לחץ האוויר, עננים, גשם, סופות ציקלון, שקע ורמה – כולם מושגים מופשטים לכאורה שיכולים לקבל ממשות אנושית כמשפיעים על האדם ומושפעים ממנו.

רעיונות לתכנים אפשריים:

  1. היווצרות שקע ברומטרי ורמה ברומטרית
  2. הציקלון כגוף חי: תנועת האוויר, גושים קרים וחמים, חזיתות ומפות ברומטריות
  3. היווצרות גשם
  4. מזג אוויר כתלות באקלים
  5. התחממות גלובלית והאמת המטרידה של אל גור
  6. קשרים בין אדמה לאוויר ולמים: מדבריות, אזורים טרופים ועוד.

 

כיתה י"ב

בגיל זה של כמעט בגרות, רוצים תלמידים לחוות את האתגר שבלקיחת אחריות על העולם. הקשר בין האדם לעולם, בין האנושות המודרנית לכדור הארץ התומך בה, הופך למוקד התעניינות ערכית ומוסרית בשבילם. הם רוצים דיונים ערים על שאלות נוקבות, הם מעוניינים ללמוד כל דבר ובתנאי שיהיה להם קשר ישיר אליו כשהם מבינים כיצד הם משפיעים עליו וכיצד יוכלו לתקן את השפעת האנושות עליו. זה הזמן לאקולוגיה ברמה הגבוהה ביותר.

רעיונות לתכנים אפשריים:

  1. אדמה: התפתחות החקלאות יחד עם ההיסטוריה האנושית, הרס קרקע וסחיפה כתוצאה מכריתה ועיבוד לא נכון, זיהום הקרקע ופסולת מוצקה, חקלאות אורגנית וקיימות של פרמאקלצ'ר.
  2. מים: אקוויפר ואקויקלוד, התפתלת מים, נהרות וערי אדם שלידם, זיהום מקורות מים עיליים ותחתיים, מערכות טיהור מים ורעיונות חדשים בתחום.
  3. אוויר: שריפת דלק פוסילי והשלכותיו, זיהום חלקיקי, זיהום גזי, אטמוספירות קדומות, תפקיד הצמחים, פתרונות שונים לזיהום אוויר ודיון בהם.
  4. אש: רדיואקטיביות לעומק, פיצוח האטום, פיתוח פצצת האטום בפרויקט מנהטן והוויכוח המוסרי שאחריו, כורים גרעיניים לחשמל, איזוטופים ברפואה ובתעשייה, תרבויות שונות והיחס למדע האטום (אירן ופקיסטן, צרפת וארה"ב).

[1] Brieley, D.L. In the Sea of Life Enisled: An introduction to the teaching of geography in Waldorf Education. Anthropos Akademi. Oslo. 1998