תוכנית הלימודים בחינוך ולדורף

מבוא | אדם ואדמה | אמנות הדיבור | אוריתמיה | אמנות – ציור | אמנות – רישום, גרפיקה | גאוגרפיה | היסטוריה | חשבון ומתמטיקה | כימיה | מדעי החיים | מוזיקה | מלאכות יד | עברית ולשון | פיזיקה | תנ"ך

אוריתמיה

מבוא למהותה של האוריתמיה

כאשר נוסד בית-ספר ולדורף הראשון, כלל שטינר את האוריתמיה במקצועות הליבה מלכתחילה. כנושא חדש לחלוטין, שנלמד רק בבית ספר ולדורף, יש לאוריתמיה עמדה ייחודית בתוכנית הלימודים. כאשר היא מיושמת כהלכה בגילאים שונים ובשלבי התפתחות שונים, מהווה האוריתמיה סיוע חשוב להתפתחות האדם. אוריתמיה היא אמנות תנועה שקשורה בשלמות הישות האנושית, היא משלבת תנועה גופנית עם תנועות שעולות מתוך הנפש ויוצרת בכך קשר הרמוני בין היסוד הנפשי-רוחי לבין הגוף.

בניגוד להתעמלות, לה מטרות שונות ביחס לאחיזה בגוף והפיכתו למוכשר, גמיש, הרמוני וחופשי, האוריתמיה היא אמנות. התעמלות קשורה באדם כולו ובזיקתו לחוקים הפיזיקאליים ששולטים במרחב, של הקלות והכובד, ושיווי המשקל שהאדם רוכש בין קטבים אלו. אוריתמיה עובדת גם היא עם הקטבים קלות-כובד, אך לא באופן פיזיקאלי אלא בעיקר באמצעות התנסות נפש פנימית. אפשר לכנות זאת כתנועה מופחת-בנפש, שקרובה לכן יותר לריקוד מאשר להתעמלות.

מה שהופך אוריתמיה לאמנות הוא כפול בעיקרו: מחד העובדה שהנפש לוקחת חלק פעיל באופן בו תנועות מבוצעות, ומאידך העובדה שהתנועות מבוססות על חוקים אובייקטיביים, בהם מתנסים באמצעות הנפש. ההיבט האסתטי עולה באמצעות השיפוט האמנותי, שמתורגל בפרשנות התוכן הנבחר להופעה אוריתמית, על פי רוב שירה או מוזיקה. האמן עורך בחירות מתוך קשת של מרכיבים והלכי נפש מוזיקליים, סגנוניים, לשוניים, ויוצר כוריאוגרפיה ומופע כפרשנות. לומר שהנפש לוקחת חלק פעיל, משמעו שחיי הרגש מתעוררים ומתוך תנועה פנימית זו עולה תנועה חיצונית. בתור אמנות שואפת האוריתמיה להיות גם נאמנה לאיכויות האובייקטיביות של דיבור או מוזיקה, להם היא נותנת ביטוי. למרות שאוריתמיה היא אמנות מופע, יש לה גם היבטים חינוכיים ותרפויטיים חשובים, שכן בתרגול יסודותיה מפתחים שילוב והרמוניזציה של מערך התנועה הגופנית עם המישור הנפשי. אוריתמיה גם תורמת יותר ויותר לחינוך מבוגרים ואפשר למצוא אותה גם במפעלים ומקומות עבודה, היכן שמנהלים נאורים מזהים את תרומתה רבת הערך לתהליכים חברתיים ולהתפתחות אישית. אוריתמיה היא יסוד-מפתח בהכשרת מורים ברוח חינוך ולדורף וממשיכה להוות חלק סדיר בהמשך התפתחותו של המורה.

מה שמעוצב עולה מתוך התנועה והתנועה באה למנוחה במה שמעוצב. הגוף האנושי מעוצב על ידי ומתוך תנועה ומשרת לגילוי 'האני' כישות מדברת. בדיבור ובשמיעה מערך התנועה מומרץ לפעילות, הן כמפיק והן קולט של אימפולסים צליליים. בדיבור התנועה ממוקדת ומרוכזת לנקודה בה היא הופכת לאנרגיה אקוסטית ולביטוי נשמע בצלילים מדוברים. הנפש עם מחשבותיה, רגשותיה וכוונותיה היא זו שמוסרת את הצורה, המבנה והתוכן של מה שנאמר. באוריתמיה התנועה הפנימית, שמביאה לעליית הדיבור, עוברת טרנספורמציה ומחצינה את עצמה בצורת תנועה חיצונית. הגוף הופך לכלי, שהופך תנועה זו לנראית. מכאן שמה של האוריתמיה "דיבור נראה לעין".

כאשר בני-אדם שומעים את המילה המדוברת, מערך התנועה שלהם מופעל והם מתחילים לנוע בתוך נפשם; כאשר הם עצמם מדברים, ישותם הפנימית הופכת פעילה בתנועה. שטיינר היה מסוגל לקלוט את הנטיות של תנועות פנימיות אלו, העולות באדם המדבר והמקשיב. מתוך כך תיאר שפה של מחוות שנוצרות על ידי האדם כולו: "דיבור נראה לעין". הוא נובע מזרע בישות האנושית, ומעצב ומחנך את הגוף כאמצעי ביטוי, ככלי ביטוי. בילד הצעיר – וקרוב לוודאי שגם בזמנים קדומים של התפתחות האנושות – דיבור, שירה ותנועה אנושית היוו אחדות חובקת כל. במהלך ההתפתחות האינדיבידואלית וכן במהלך התפתחות האנושות, יסודות אלה נפרדו. תכליתה של האוריתמיה למזג מחדש יסודות אלו לסינתזה חדשה גבוהה יותר.

אוריתמיה היא מבע בתנועה ומחווה (ומגשימה יסודות נוספים כגון צבע באמצעות תלבושות ותאורה) של זרם התנועה, שמתגבש לצורה מודעת באמצעות הנפש. זו שפת תנועה עם האלפבית שלה, המורכב ממחוות אב-טיפוסיות, שמייצגות את הצלילים המדוברים, הן תנועות והן עיצורים, וכן את צלילי הסולמות והמרווחים המוזיקליים. יש לה מילון עצמי של מחוות מורכבות, המבטאות מושגים כגון הלכי נפש, צבעים או איכויות מובחנות של חשיבה, רגש ורצון. יותר מכך, לאוריתמיה יש תחביר פורמאלי בצורת מרכיבי הכוריאוגרפיה שלה ותנועות במרחב; שניהם ממזגים אלמנטים צליליים או קוליים אינדיבידואליים ואלמנטים לקסיקליים לידי ביטויים, משפטים ומלודיות קוהרנטיים. יסודות תחביריים אלה משמשים גם לביטוי מקבילות של הצורות הדקדוקיות כגון שאלה, הצהרה, ציווי או איכויות מוגדרות כמו מפתחות מז'ור ומינור במוזיקה.

הצורה הפיזית-אנושית נשמעת לחוקים ויחסים מוזיקליים. בהיותו מסוגל להאזין ליסודות המעצבים במוזיקה, הנחה שטיינר כיצד אפשר לבטא צלילים ומרווחים במחוות. המוזיקה מופיעה כך כ'שירה נגלית' באמצעות מחוות גופניות ובייחוד על ידי הזרועות המלאות ביסוד הנפשי. הרגש הפנימי, לדוגמה, הנוצר בהאזנה לקוורטה, ניתן לתרגמו למחווה של כפות הידיים והזרועות. אין זו רק תגובה סובייקטיבית, היא מהותית לאורגניזם הפיזי. היסוד האמנותי עולה בהתנסות פנימית, שמלווה את התהליך, ובביצוע המחווה בשלב ספציפי של יצירה מוזיקלית. כמובן שאוריתמיה לא מתרגמת כל מרכיב בשיר או ביצירה מוזיקלית, אלא בוררת את מה שמבטא פרשנות מסוימת, ממש כשם שצייר בוחר ספקטרום צבעים מתוך הפלטה כולה, בכדי לבטא איכויות והלכי נפש מסוימים של נושאו.

אוריתמיה נלמדת בקבוצות, למרות שכתרפיה היא ניתנת לרוב באופן פרטני. היא דורשת תנאים ייחודיים לה, בין השאר מדובר על:

אולם המאפשר תנועה חופשית של קבוצת ילדים גדולה, רצפת עץ קפיצית, סביבה שלווה, חופשיה מהפרעות חיצוניות (כגון חלונות נוף גדולים), צבעים, שאינם מסיחי-דעת, אלא יוצרים הלך נפש שליו ומרוכז.

שיעורי אוריתמיה מלווים לרוב על ידי פסנתר, למרות שבכיתות צעירות ישנם גם כלים אחרים כמו: לירה, קסילופון, חלילים ועוד. הילדים זקוקים לנעליים מתאימות, לרוב מין נעלי התעמלות עם אחיזה איתנה אך גם גמישות דיין לאפשר רגישות טובה של כף הרגל לרצפה. כאמנות מופע אוריתמיה עושה שימוש בשמלות משי, שמאפשרות חופש תנועה ומגלות דקויות של תנועה, בייחוד הצעיף החופשי המכסה את הזרועות. הדגש מבחינת הצופה הוא התנועה השלמה, לכן ביטוי הפנים והפיזיות של הגוף ממלאים תפקיד משני. בבית-ספר יש לילדים תלבושת רק בהופעות ושיעורי אוריתמיה נערכים לרוב בבגד רגיל עם נעלי אוריתמיה.

מטרות חינוכיות

ניתן לומר שמטרות האוריתמיה במסגרת תכנית הלימודים הן פדגוגיות לחלוטין. ידע באוריתמיה לא נדרש על ידי החברה בשום מובן פורמאלי וגם אף אחד לא נדרש להיבחן בנושא זה. למרות זאת מטרות האוריתמיה נמצאות בלב תכנית הלימודים של בית ספר ולדורף. גן ובית ספר ולדורף ללא אוריתמיה אינם מקבלים את האישור לנשיאת השם "ולדורף" או "אנתרופוסופי" ברוב ארצות העולם.

כאמנות חדשה, מכל מקום, וכזו הנלמדת כיום רק בבתי ספר ולדורף, יש כלפיה לרוב רק הבנה מועטה בקהילת בית-הספר הרחבה יותר. חלק חשוב בעבודת מורה האוריתמיה הוא לחזק את ההבנה על ידי קורסים לא מקצועיים בקהילת בית הספר ועל ידי שיחות והדגמות. ערך האוריתמיה זוכה להכרה הולכת וגוברת גם בגלל העלייה הדרמטית הכללית של מתחים בקרב ילדים ובני נוער במציאות סביבנו. לאוריתמיה תרומה נכבדה להרמוניזציה של תהליכי התפתחות, לשילוב ספירות החשיבה, הרגש והרצון ולטיפוח החוש האסתטי בקרב כל המתרגלים אותה, במיוחד בגיל הצעיר.

לאוריתמיה יש אפוא תרומה חיונית להתפתחות הילד. לכן מושקע מאמץ רב על ידי האחראים להתפתחות זו, להכשיר יותר אנשים שיורו אוריתמיה בדרך אפקטיבית ומתאימה להתפתחות הילד והנער/ה.

מטרות שיעורי האוריתמיה:

את האוריתמיה מלמדים רק מורים שעברו הכשרת יסוד של ארבע עד חמש שנים, והמשך הכשרה ספציפית באוריתמיה פדגוגית. לכן אין הכרח לתאר את תוכנית הלימודים בצורה מפורטת. ההנחיות שניתנות כאן ניתנות כך שהקורא הפשוט (הורים, מורים, תלמידים בוגרים או נציגי רשויות) יוכלו להבינם ולהעריך את ערכם החינוכי. בכל מקרה, תכנית הלימודים שלהלן מהווה סיכום בלבד לפעילויות אפשריות.

נקודות מבט ונושאים כלליים מהגן ועד כיתה ח'

גן ילדים

אווירה של מעשייה, חלום ותנועה לא מודעת. התנועה בצורה חופשית ולאו דווקא במעגל. ברקע כדאי לספר סיפור, לשיר שיר, כך שהילדים ינועו מתוך האווירה והחיקוי ולא מכך שאומרים להם מה לעשות.
עבודה על אלמנטים פשוטים ביותר, שירים קצרים, דקלומים פשוטים, סיפורים ומתוכם תנועה פשוטה של נשימה, מקצבים וחזרה.

כיתה א'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

צורות מרחביות ותנועות הזרוע מתפתחות מתוך ובהתאם להתנסות מלאת הדמיון של הילד: מעגל הילדים נחווה בתור 'שמש' או 'גן הארמון', הקו הישר הוא 'גשר' או 'סולם' וכן הלאה. הצורה האב-טיפוסית של המעגל מהווה נקודת מוצא לשיעורי אוריתמיה וכל התנועות מתחילות במעגל ושבות אליו. תוכן השיעור ארוג בשלמות הנרטיבית, היסודות השונים זורמים זה לתוך זה. במצב אידיאלי השיעורים זורמים כתנועה משולבת אחת, שמתבטאת בתמונה כוללת חזקה ובהירה.

הצעות תוכן:

כתה ב'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

השלמות המסומלת בצורת המעגל מקוטבת כעת באמצעות דיאלוג בין ניגודים. בלכתנו בנתיב השיעור הראשי, סיפורי חיות קצרים, משלים או סיפורי צדיקים מספקים כעת נקודת מוצא אחת, בעת שמתרגלים ומשכללים סוגי צעדים שונים. ניתן למלא משימות קשות יותר, למשל כשהילדים צועדים צורות אחד סביב לשני. הלך נפש הקווינטט נשאר כבסיס לאוריתמיה מוזיקלית. הוא מלווה את השיעורים יותר מתיאורו על כל מרכיביו.

הצעות תוכן:

כיתה ג'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

צורות ומחוות אוריתמיות מעוצבות כעת בכדי ללוות את ההתפתחות הנפשית של הילד, שחווה כעת, בשנה התשיעית, מובחנות רבה יותר בינו לסביבתו. הילדים לומדים להיות עצמאיים יותר במרחב הסובב. מכל מקום, בכדי למנוע פירוד רב מדי של הילדים, תרגיל מרכזי, שמרכך את הנפילה, הוא התרכזות והתפשטות. כעת נעים צורות מורכבות יותר, הכוללות ספיראלה, משולשים ומרובעים. הריתמוסים נעשים יותר מובחנים, הן ביצירה מדוברת והן ביצירה מוזיקלית. יש הבחנה גדולה יותר בין אלמנטים של שפה, תנועה ותרגילים. לקראת סוף השנה (או בכיתה ד') התרצה הגדולה והקטנה הופכת דומיננטית יותר כהכנה ללימוד ראשון של יצירה מוזיקלית. צלילי השפה מזוהים כעת בתור שכאלה ונפרדים מתמונות מילוליות מקיפות. כך יכולים הילדים ללמוד כעת את הצורות האינדיבידואליות של תנועות ועיצורים. תהליכים אלו ימשיכו בכיתה ד', ואפשר אף לדחותם עד אז.

הצעות תוכן:

כיתה ד'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

משעה שהילדים חצו את סף אמצע הילדות אנו נדרשים לפתח ולתרגל עמם כוחות נפש חדשים של דמיון ומוסריות. ההתנסות ההומוגנית בשפה הופכת כעת מובחנת יותר, למשל כאשר מופיעים מרכיבים דקדוקיים בלימוד שפת האם, וכך גם באוריתמיה. בדרך זו הילדים מפנימים דקדוק לא רק בהבנה אלא גם דרך רגשות ורצון. תנועה במעגל המכוון למרכזו מתחלפת כעת לעתים קרובות לתנועה עם הפנים לחזית, שנותנת מובן אחר למרחב. העצמאות המתפתחת יכולה להיות מלווה בתרגילי זריזות וריכוז מכל סוג ותרגול אינטרוולים (מז'ור, מינור, תרצה). באוריתמיה פעולה קודמת להבנה, כך שכל הבנה של פעיל וסביל בשיעורי דקדוק ושל מז'ור ומינור בשיעורי מוזיקה תובא רק במהלך כיתה ה'. האוריתמיה המוזיקלית עצמה יכולה להתחיל כעת.

הצעות תוכן:

כיתה ה'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

המשך עבודה עם צורות דקדוקיות. דגש מיוחד מושם כעת על עיצוב המחווה של צליל או מילה. ניתן לממש, לחוות ולהבין את היופי, הריתמוס והצורה בשפה. הגיאומטריה של דמות האדם מתגלית ונחווית באופן מודע בכוכב עם חמש הנקודות, אותו כבר צעדו בכיתות קודמות. הילדים צועדים צורה זו בכדי להתנסות בה במרחב. בזיקה לשיעורי היסטוריה אפשר לעבוד על טקסטים מתרבויות עתיקות. הלך הנפש של תקופת התרבות העתיקה נלמד ונחקר באמצעות צורת התנועה והמחווה האופייניות לו. ניתן לעבוד גם בפעם הראשונה באוריתמיה עם שירה לירית משיעורי שפה זרה. מלודיות עם שתי פעמות מתורגלות באוריתמיה מוזיקלית. תרגילי ריכוז וזריזות מעוררים וממריצים.

הצעות תוכן:

כיתה ו'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

במקביל לשיעורי גיאומטריה, מתרגלים במרחב מגוון מטמורפוזות ושינויים של צורות גיאומטריות (משולש, מרובע). תרגילים אלו תומכים ביכולות הצומחות בילדים להתמצאות והפשטה. בגיל זה אחדות התנועה, שהייתה מובנת מאליה עד כה, הופכת בהדרגה בלתי מאוזנת. תרגול ריתמוס וסימטריה ותרגול מרווחים מוזיקליים יכולים לסייע ביצירה מחדש של תואם בתנועה. ביצוע תרגילים עם מוט נחושת מסייע לילדים לעצב דימוי פנימי קוהרנטי לממדים המרחביים העצמיים; הוא מסייע לא רק בתואם התנועתי, אלא גם בשילוב מערך התנועה בזמן שהשינוי והגדילה הגופניים המהירים עלולים להוביל לאיבוד תחושה לגבולות הגופניים העצמיים. היסוד הדרמטי נכנס כעת לאוריתמיה בדיבור, מה שיכול להעשיר ולהעמיק את חיי הנפש של הילדים. האוקטאבה מבוטאת כאימפולס תנועה כללי בהליכה, קפיצה ומחוות דיבור, כמו גם במוזיקה. כל התרגילים חייבים לכלול התאמה של רצפי תנועה ותשומת לב לדיוק. הנושא הרומי של צורה וחוק, שמאפיין את תכנית הלימודים בכיתה ו', משתקף באוריתמיה על ידי הדגשה חזקה של כל הצורות הדקדוקיות.

מכיתה ו' ואילך יש לטפח במודע אספקטים חברתיים של האוריתמיה.

הצעות תוכן:

פעמים רבות עולה קושי מגיל זה ואילך כלפי האוריתמיה. דרך אחת לעבוד עם קושי זה הוא שיעורי בחירה בכיתות ו' עד ח'. בקבוצת בחירה ניתן לעבוד בצורה הרבה יותר אינטנסיבית ומקצועית וגם להראות לילדי כיתות קטנות יותר את פרי העבודה.

כיתה ז'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

כמו בשיעורי לשון, הילדים יכולים כעת לבטא באוריתמיה גוונים עדינים יותר של ביטוי לשוני, למשל משפטי תנאי ותרגילים שונים בהלכי נפש כגון עצב, עליזות, רצינות ומעל לכול שמחה. טרנספורמציות צורניות מורכבות יותר באוריתמיה מאפשרות התנסות במבנה מבחוץ. תרגילים ליציבה זקופה הופכים מודעים יותר, אלו ממשיכים בצורות שונות עד כיתה י"ב.

סגנון העבודה יותר אישי, קבוצות קטנות ולעיתים גם יחידים. במידת האפשר עבודה עם קבוצות קטנות. לשקול לימודי בחירה.

הצעות תוכן:

כיתה ח'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

כל אופני הביטוי של יסודות מרחביים ונפשיים משולבים בשירים דרמטיים ארוכים יותר. חוקי היסוד של התנועות האוריתמיות מגיעים לנקודה, ממנה יהיה אפשרי להמשיך ולבנות בדרך חדשה בתיכון. בלדות ויצירות הומוריסטיות, עם הלכי הנפש והקטבים המנוגדים בחוזקה שלהם, תואמות לסיטואציה הפנימית של התלמידים בעת הזו. מחוות הנפש נדרשות כאן לאפיון 'עלילת' הבלדה. כמו כן, התלמידים נכנסים כבר למאבק של גיל ההתבגרות, עם התנסויות נפש חדשות. הם נעשים עצמאיים מהוריהם, יש להם רגשות עצמיים והם לעתים קרובות כאוטיים. מחוות הנפש מראות את המציאות של תנועות נפש והלכי נפש אלה. כולנו מרגישים צחוק, ידיעה, אך גם דכדוך ותאווה! באוריתמיה מוזיקלית הם יכולים לעבוד על צורות לקבוצות גדולות יותר, דבר המפתח מודעות חברתית. המתח בחילופים שבין מז'ור למינור הולם לשלב זה בחייהם.

הצעות תוכן:

אספקטים ומטרות כלליים בתיכון

כיתות ט-י"ב

אספקטים ומטרות כלליים

שינוי מתודי ברור מתרחש בתחילת בית ספר תיכון. התרגילים שבוצעו ועלו בהדרגה לתודעה עד כה, נלקחים שוב ומעוצבים מחדש בתודעה שונה. טקסטים ויצירות מוזיקליות נוצרים בכוריאוגרפיה או מעובדים בחופשיות מתוך חוקים הקשורים בתנועות. המטרה כפולה. מצד אחד לתנועה חוקים משלה הקשורים כמובן יצירות ולאיכותיהן, מצד שני הצעירים לומדים לבצע ולחוות אוריתמיה כאמנות 'אקספרסיוניסטית'. שתי נקודות המבט קשורות אינטימית זו בזו.

בתרגילים הפדגוגיים מתרחש מעבר מתרגילי ריכוז לעבר תנועה דינאמית יותר. תנועה במרחב חייבת להשתנות מצורות גיאומטריות חמורות לצורות חופשיות ואמנותיות יותר. התלמידים נדרשים, יותר מחיקוי מעשי המורה, לפתח בהתמדה מוטיבציה ויכולת פנימית ליצירת צורות. הם לומדים לעשות שימוש במרכיבים השונים באופן עצמאי. השיעורים עצמם בנויים על ניגודים עזים, למשל דרך מפתחות מז'ור ומינור, הרמוניה ודיסוננס.

כיתה ט'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

הצעות תוכן:

כיתה י'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

הצעות תוכן:

כיתה י"א

נקודות מבט ונושאים כלליים:

עצמאות בעיצוב תנועות ומחוות כמו גם של יצירות שלמות.

הצעות תוכן:

כיתה י"ב

נקודות מבט ונושאים כלליים:

מבט כולל על כל אפשרויות הביטוי המוצעות על ידי אוריתמיה. חזרה על כל האלמנטים של הביטוי האוריתמי שנלמדו עד כה. דגש על ביצוע של יצירות מוזיקליות או של שירה גדולות ומורכבות על ידי כל הכיתה / שכבה. בין השאר כדאי לתרגל שירה מודרנית ועכשווית וכך גם יצירות מוזיקליות מודרניות.