אמנות - רישום, רישום צורות, גרפיקה

מבוא

שיעורי רישום שונים מאוד משיעורי ציור. צורה שנרשמה היא תמיד תוצאה, משהו שהגיע למנוחה, משהו 'מת', סוף תהליך. בגילאי בית הספר היסודי ברצוננו לעורר את כוחות החיים, את היצירתיות, את הביטוי האישי ופחות את הדיוק והקפדנות. מכאן ששיעורי רישום אינם מכוונים לתוצאה, אלא בתהליך וברגשות שעולים במהלך פעילות זו. רגשות אלו קשורים אל הצורה, הם מתעוררים על ידי הצורה ומעוצבים על ידה.

אין מצפים בתחילה מהילדים לרשום אי-אלו אובייקטים חיצוניים; הם מתנסים באיכות של תנועה – רישום שעוקב אחר תנועה. סוג רישום זה (שמוביל לגיאומטריה ביד חופשית בכיתה ה') נקרא רישום-צורות בבתי-ספר ולדורף.

בשנות בית-הספר הראשונות מכוונים את הילדים לרשום צורות פשוטות וטרנספורמציות פשוטות של צורות ולהתנסות באיכויותיהן. דבר היכול לסייע לפתח יכולת פנימית חיה להבין צורות. הילדים לומדים מתוך כך להבין את המחוות הצורניות הבאות לקראתם בדברים שנוצרו בטבע כמו גם בבני אדם.

קנדינסקי, אמן מנוסה שהמשיך למרות זאת לערוך מחקרים ביחס לקו, ניסח זאת באורח הבא: "אם קו הנרשם בתמונה משתחרר מהכורח לסמל דבר ספציפי ויכול לכן לתפקד כדבר הספציפי בעצמו, אזי הקול הפנימי שלו אינו נחלש על ידי כל תפקיד משני, אז הוא יכול לפתח את מלוא כוחו."[1]

לכן, בתחילה, תכלית רישום-צורות היא לעורר בילדים את החוש לצורה. דבר החשוב במיוחד למשל כהכנה לקראת לימודי הכתיבה והקריאה. רישום-צורות מהווה בכך הכנה לטכניקות השייכות לתרבות שלנו. כמו כן, כאשר ילדים לומדים לפתח התמצאות בתנועה במרחב כמו גם על הדף, זה יכול לסייע מאוחר יותר לבעיות מרחביות שעלולות להופיע אצל אלו שהנם בעלי קשיים בתפיסת צורות והפנמתם. ילדים שואבים סיוע רב מהאפשרויות התרפויטיות הטמונות ברישום-צורות.

אפשר לגרות ולהמריץ תודעה מרחבית על ידי צורות המהוות חלק מהתנסות מרחבית, כמו סימטריה, תנועה ותנועה נגדית, חזרה, הגברה. לילדים עם חד-צדדיות קיצונית מסוימת, חשוב ללמוד להתמצא ולנוע נכון במרחב. מכל מקום, בתרבות זמננו יש כה הרבה מהבלתי-יציב והמבולבל, שרישום-צורות כנושא בית-ספרי יכול למלא תפקיד תרפויטי עבור כלל הילדים.

בתחילת לימודי הגיאומטריה בכיתה ה', רישום-צורות משנה את צורתו והופך לרישום גיאומטרי. בכיתה ו' הגיעו הילדים ל'עידן הסיבתיות', שקורא לדיוק ממשי ברישומיהם. בה בעת הם גם עוסקים בסוג חדש של רישום אמנותי, רישום בפחם. סוג זה הולם יותר לציור ותוכנו העיקרי הוא ניגודי אור-צל. בהתאם למצב הפסיכולוגי של הילדים, רישום זה מוביל באופן לוגי לגמרי להיטל והצללות. לפני שבונים אותם באופן גיאומטרי בכיתות הבוגרות, 'מרגישים צללים' ו'מחפשים צללים' באופן אמנותי לחלוטין. לאחר שלמדו התלמידים רישום פרספקטיבי בכיתה ז', שיעורי רישום בכיתה ח' מסתיימים בלימודי אור וצל בהקשר לפרספקטיבה. לימודים אלה יכולים להיות כרוכים ברישום גופים גיאומטריים המאורגנים כמו חיים דוממים, או שהילדים יכולים להעתיק הדפסי עץ או תחריטים של מסטרים מן העבר, שתרגלו גם הם נושאים אלה עבור פיתוח הטכניקות שלהם. תרגילים והמרצה מסוג זה מובילים לעבר השיעורים בתיכון.

רישום, רישום צורות וגרפיקה בבי"ס יסודי

כיתה א'

העבודה היא עם הצורה לכשעצמה ולא כחיקוי של צורות בטבע. התנועה שיצרה את הקו היא החשובה ופחות הקו עצמו. חשוב להביא כמה שיותר תנועה לשיעורים, כהכנה לעבודת המחברת. קווים ישרים ועקומים מהווים נקודות-מוצא לרישום-צורות. זה מתחיל בגילוי שקו הוא שביל שלאורכו אפשר לנוע. הילדים מתנסים בהבדל האופייני שבין קווים ישרים ועקומים שעה שהם רושמים אותם, לאחר שגילו את אופיים באמצעות תנועה שלמה במרחב. הכיוון המוגדר של הקו הישר דורש הן ריכוז והן שהרצון יודרך על ידי חשיבה. הדינאמיקה בה רושמים קו מתפתל ללא כיוון ספציפי, מותירה מרחב לווריאציות אינדיבידואליות; הרצון מודרך על ידי הרגש.

רישום-צורות מהווה גם הכנה ומבוא לכתיבה. רצוי להקדים תקופת רישום צורות לתקופת הכתיבה. האותיות יכולות להחוות כך שמשהו מוכר ואהוב ולא זר ומופשט.

מבחינה מתודית רצוי לעבור את התהליך הבא:

1. תנועה לא מודעת של כל הגוף: ריצה, הליכה, משחק תנועה, תנועת ידיים ורגליים
2. תנועה מודעת עם כל הגוף
3. תנועה הולכת וקטנה עד לאצבעות ורישום באוויר
4. רישום כמה שיותר גדול עם האצבע על ריצפה, ארגז חול, שולחן ולבסוף מחברת
5. ורק לסיום רישום עם גיר במחברת
6. למרות הדגש על התנועה, גם התוצאה במחברת רצוי שתהיה אומנותית, אסתטית, מלאת צבעים ובעיקר עם הרבה אהבה ותשומת לב למה שעושים

הצעות תוכן:

• קווים ישרים ועקומים מתורגלים לחילופין, בגדלים שונים ובמגוון צורות. באמצעותם מפתחים את צורות היסוד הדרושות במהלך כיתה א'.
• תרגילים עם קווים אנכיים, אופקיים ואלכסוניים, עם זוויות (חדה וקהה), צורות כוכב, משולשים, מרובעים ומצולעים משוכללים ועוד.
• תרגילים עם עקומים קמורים וקעורים, גלים, מעגלים, אליפסות, ספיראלות, שמיניות וכן הלאה.
• דוגמות של צורות זורמות, המשכיות ורצפים כהכנה לכתיבה רהוטה.

כיתה ב'

המשך עבודה עם צורות שונות מתוך התנועה. שכלול ואימון בצורות בסיסיות שכבר נעשו בכיתה א'. רישום-צורות יכול להיות גם תשתית טובה לחשיבה חייה ודינמית.  למשל על-ידי כך שנותנים לילדים מחצית צורה סימטרית, כשהם נדרשים למצוא ולהשלים בעצמם את המחצית השנייה. בכדי לעשות זאת הם חייבים להיות אקטיביים פנימית ולהרגיש שהדוגמות הניתנות הן משהו 'בלתי גמור'. המטרה היא להשלים, להפוך למושלם בדמיונם (וכמובן גם על הנייר) משהו, שעדיין אינו שלם ובלתי מושלם. גם כתשתית לכתיבה של אותיות הכתב (שבדך-כלל נלמדות בכיתה ב') יכולה אומנות רישום הצורות להיות חשובה ביותר. לשם כך יש לתרגל צורות זורמות ועגולות ברצפים שונים.

הצעות תוכן

• תרגילים סביב ציר אנכי מרכזי (שיכול להיות שם גם רק בדמיון), המשקף בבואות של צורות ישרות, עקומות ושילוב של שני האלמנטים. הילדים משלימים את הצד השני: סימטריה ושיקוף.
• אחר-כך תרגילים דומים עם ציר אופקי.
• שלב הבא יכול להיות טרנספורמציות צורניות: להפוך צורות ישרות-קו לעקומות, או להיפך, כולל עירובים.
• תרגילים סביב ציר אלכסוני; לאחר מכן שימוש בשני צירים בניצב זה לזה (אנכי/אופקי, או שני אלכסונים).
• עיצוב הגבולות בהיקף של עמודי המחברת גם בתחומים אחרים.
• צורות זורמות או ריתמיות כהכנה ללימוד אותיות הכתב.

כיתה ג'

בכיתה ג' מכוונת העבודה בתחום לשני כיוונים עיקריים: 1. ביסוס החוש לצורה ועבודה יותר מעמיקה של מה שנעשה עד כה. 2. עבודה בתחום של מרכז ופריפריה. בכיתה ג' נמצאים רוב ילדי הכיתה בשנה העשירית, בה מתרחש פעמים רבות משבר התפתחותי המוזכר בכתבי שטיינר. יסודו בעיצוב מחדש של הקשר בין העצמי לעולם החיצון. עבודה נכונה ברישום הצורות (כמו כמובן בעוד תחומים רבים) יכולה לעדן משבר זה וללוותו.

תחום רישום הצורה מאפשר צורות רבות של יישום במערכת השעות: תקופה או שתיים במהלך השיעור הראשי, שיעור שבועי או שניים המוקדשים לתחום, 10 דקות מידי יום בזמן מתאים לכך ועוד.

הצעות תוכן:

• צורות זורמות ודוגמות ריתמיות מורכבות יותר
• ספיראלות וצורות חופפות, סליליות ושזורות
• צורות מראה ושיקופים בתבנית אנכית ואופקית
• צורות המבוססות על משולשים, מרובעים, מחומשים וכדומה
• סימטריות עם ארבעה צדדים, זאת אומרת צורות המשלבות סימטריות אופקיות, אנכיות ואלכסוניות
• יש למצוא צורה חיצונית מתאימה לצורה פנימית, ולהיפך. וריאציות: אם הצורה הפנימית זוויתית, מצא 'תשובה עקומה', ולהיפך
• תרגול הבדלים בדרך זו בתוך מעגל, כאשר צורת המעגל חייבת להיות כלולה בתרגיל
• תרגול צורות 'מאוזנות'

כיתה ד'

המשך העבודה עם דגש על הצטלבות, חיתוך וחצייה של קווים – דבר שמוביל לצורות קלועות. את הצורות הקלועות יפה להכין בעזרת חבלים, חוטים, כך שתחילה ממש קולעים צורות. גם התנועה עם כל הגוף ועם חלקי גוף עדיין חשובה.

הצעות תוכן:

• צורות קלועות הולכות ומסתבכות, דגש על ההצטלבות (פעם למעלה ופעם למטה)
• עיטורים בצורות קלועות של דפי המחברת, ציורים, סימניות וכיו"ב
• יצירת צורות שלמות בתוך עצמן, כיצירה אמנותית שלמה עם צבעים שונים

כיתה ה'

בכיתה זו ניתן להרחיב את רישום הצורה לעוד תחום: גיאומטריה ביד חופשית. רוב הילדים עדיים אינם בשלים לעולמה המופשט של הגיאומטריה אבל הם יכולים להיכנס אליו ב"דלת האחורית", באמצעות רישום וציור. בכל מקרה מדובר על הפן האסתטי של גיאומטריה, היצירתי והאמנותי.
במקביל אפשר ורצוי להמשיך עם רישום הצורה לשכלול והתמקצעות בתחומים שונים: צורות קלועות מסובכות, חותמים, צורות של מגינים הקשורים ליוון הקלאסית, צורות יווניות מכדים יווניים.

הצעות תוכן:

• צורות גיאומטריות ביד חופשית בעזרת עפרונות צבעוניים (ללא סרגל ומחוגה)
• גופים גיאומטריים בהם מתרחשת מטמורפוזה, כך למשל שאחת הצלעות זזה ואתה משתנה הגוף כולו
• צורות קלועות מסובכות ומורכבות יותר, חותמות
• צורות מיוון הקלאסית: ממגינים, עיטורי כדים, פיסול ועוד

כיתה ו'

רישום בפחם

בהגיעם לשנה השתים-עשרה ועם לידת כשרים חדשים, הן במישור הגופני והן בנפשי והרוחני יש לאפשר אתגרים חדשים בתחום. רישום הצורה מתפתח כעת לשלושה כיוונים חדשים:

1. רישום צורות אמנותי – שכלול ופיתוח של הצורות אתן עבדו עד עתה עם מגע אישי ויצירתי. אפשר למשל להעתיק ולשכלל צורות מימי בית שני, מאמנות קלטית עתיקה או מציורים מימי הביניים.
2. רישום בשחור-לבן של יחסי אור וצל – רישום מדויק ככל האפשר של עצמים בשחור-לבן או של גופים גיאומטריים המטילים צל בצורות שונות. עבודת הילדים עם אור וחושך אינה נעשית באורח מופשט. היא מתקשרת בלימודי היטלים וצללים לנושא מדעי, דהיינו פיזיקה. התלמידים חייבים להבין במדויק את הדרך בה משטחים מוארים של גוף מתייחסים לצלו. באמצעות הצללים הם מגששים את דרכם החוצה אל החלל, הם אלה שמאפשרים לגוף מוצק להופיע על הדף השטוח. השאלה של סיבה ותוצאה שעולה בגיל זה ואף הופכת לבעיה שדורשת תשומת-לב, ניצבת כך גם במרכז שיעורי רישום.

1. גיאומטריה – עבודה עם עפרון, סרגל ומחוגה. תחילה במיומנויות טכניות המשלבות יצירה ואמנות.

הצעות תוכן:

• תרגילי רישום חופשי בפחם, רישום משטח באור וחושך תוך שימוש בטכניקות הצללה שונות
• רישום של עצמים שונים, פשוטים בהתחלה, מדויק ככל האפשר מתוך יחסי אור וצל
• רישום ספירה, גליל, חרוט וקובייה כגופים מרחביים. לוקחים בחשבון מקורות אור שונים ואת הדרך בה הם משנים את הצללים. צללים נופלים על הקיר, על הרצפה ועל משטחים זוויתיים
• רישום בעזרת מחוגה וסרגל של "מנדלות" בעפרונות צבעוניים כהכנה לגיאומטריה

כיתה ז'

בכיתה ז' יכולים להמשיך עם שלושת התחומים המתוארים לעיל. דגש על תרגילי אור-צל ומעבר לרישום של פרספקטיבה. זו, והתרגילים הקשורים בנקודת-המגוז, דרושים לתלמידים בגיל זה, במובן פנימי. הם מחפשים אחר נקודת מבט עצמית ייחודית להם. לעתים כה קרובות הם אוהבים להימלט לנקודת המגוז העצמית שלהם! יש משהו מסתורי בנוגע לנקודה זו: מצד אחד היא הדבר הזעיר ביותר, המרומז ביותר שניתן לדמיין, מצד שני גלומות בה ראשית חדשה ואין-ספור אפשרויות. שיעורי רישום תכליתם כעת לחקור נקודה זו כל פעם בדרכים חדשות ובה בעת כמובן גם להציג את חוקי הגרפיקה והבנייה המרחבית.

הצעות תוכן:

• לימודי היטלים וצללים: חדירה הדדית של גופים (מוט גלילי או מחודד חודר ספירה, חרוט חודר קובייה, קובייה חודרת ספירה וכן הלאה). תשומת-לב מרחבית ניתנת למשטחים חותכים ולצללים המוטלים על רקעים מגוונים (משטחים מישוריים, זוויתיים, קמורים או קעורים)
• פרספקטיבה: פרספקטיבה מרכזית, מנקודת מבט של ציפור (אנכית) או של צפרדע (אופקית), רישום עם יותר מנקודת-מגוז אחת. יש להתבונן תמיד בחלוקה של אור וצל
• לימודים הכרוכים באובייקטים ממשיים כמו בניין או חלל פנימי

כיתה ח'

בכיתה ח' יכול להגיע לשיאו השלב השני של שיעורי רישום ומתאחד בגיאומטריה, היטלים ולימודי פרספקטיבה: 'שילוב טכניקה עם יופי' (שטיינר). דבר המהווה שימוש נכון ואמנותי בחוקי הגיאומטריה והפרספקטיבה באמצעות אמנות. האספקט הפונקציונאלי מוערך אסתטית ומתואר בהתאם. לבני 14 עד 15 קשה ליצור שיפוט אסתטי בגלל הטבע הבלתי-יציב של רגשותיהם הסובייקטיביים. דבר נתפס כבעל תוקף רק מידה והוא נכון ואמיתי. כך גם ברישום חשוב ליישם חוקים גראפיים באורח נכון, לא רק בקומפוזיציה חופשית אלא גם בלימודי מאסטרים מן העבר כמו דירר ולאונרדו. נושאים אלו ממשיכים בתיכון, כאשר הטכניקות הופכות מושלמות יותר, דהיינו בתחריט.

הצעות תוכן:

• אפשר להקדיש זמן ללימוד מכין להעתקת מלנכוליה של דירר (או כל יצירת אמנות גדולה אחרת ברישום, זו כמובן דוגמא בלבד). עובדים בחופשיות על פרטי התמונה, כגון הספירה, המצולע, הכלים והמכשירים. גם פרטי הלבוש נלמדים, וכן הטבע (יום, לילה, ארץ, ים, שמים, אדמה), ארכיטקטורה ובעלי-חיים, וכן הלאה
• התחלה עם חוקי הפרופורציה. חתך-הזהב כסוד של קומפוזיציה. לבסוף מעתיקים את התחריט של דירר
• בהקשר ללימודי טבע, אפשר ללמוד ולהעתיק את תחריטי העצים והנופים של רמברנדט
• אפשרות ליצירה משותפת של כל הכיתה או של קבוצות על ציור של מסטר מסוים, כך שכל ילד עושה חלק מהיצירה ולבסוף מתקבלת יצירה שלמה.

רישום, רישום צורות וגרפיקה בבי"ס תיכון

מבוא לכיתות ט'-י"א

בבית-ספר תיכון (כיתות ט' – י"ב) ציור ורישום הופכים לשיעורים נפרדים במערכת השעות, לרוב בתקופות (3, 4 שבועות שיעור כפול בכל יום) אשר מתחלפות עם אמנויות ומלאכות אחרות. כעת הם גם מועברים על ידי מורי המקצוע ולא על ידי מורי הכיתה.

בבית-ספר יסודי פעילות אמנותית הייתה משולבת בנושאים אחרים ובדומה לכך תלמידים אינדיבידואלים היוו יותר חלק משלמות הקהילה הכיתתית, כך שהכישרון האינדיבידואלי היה פחות במרכז. תלמידי התיכון נדרשים כעת לפתח מודעות לתפקידים המשלימים של אמנויות ומלאכות: מחד טיפוח היסוד האסתטי בעבור עצמו כביטוי לרגשות פנימיים, הווה אומר אמנות לשם אמנות כפיתוח כוחות פנימיים ועיבודם; מאידך טרנספורמציה של חומרים לשם ייצור חפצים שימושיים שפוגשים דרישות מציאותיות ומעשיות בעולם. מיזוג שני אספקטים אלה חשוב היות ואמנות מבוססת על מיומנות מעשית בחומרים וטכניקות, וייצור כלים שימושיים ללא שימת-לב ליסוד האמנותי היא פונקציונאלית גרידא. יסוד שלישי במיזוג זה הוא הכשרת התבוננות מדויקת. דבר החשוב במיוחד ליצירת שיפוט מאוזן.

כאשר תכונות נורשות (דמיון ויצירתיות בילדות) מתחילות לדעוך, נפתח מרחב למשהו חדש. שיעורי אמנות צריכים לקחת זאת בחשבון ולעשות בכך שימוש. אם הדבר נעשה, הנערים חשים ברוח של שינוי אשר הם מחפשים בנפשם, ואז שיעורי אמנות מקבלים עבורם משמעות עכשווית, מודרנית וקיומית.

דוגמה אחת לדרך בה אפשר למזג את שלושת היסודות שלעיל היא ברישום הצללה בשחור לבן, שמותנה הן בהתבוננות מדויקת והן בהבנת החוקים השולטים באור וצל. הטכניקות מחייבות בקיאות ויש להן יסוד חזק של מעין מיומנות מלאכה, וגם המדיום עצמו נותן ביטוי מלא לאיכויות הנפשיות של אור וחושך עם מעבריהם האינסופיים.

דוגמה נוספת היא עיצוב וציור כרזות. כאן יכולים התלמידים לערוך ניסויים באופני-ביטוי תוך שימוש בצבע וצורה כמענה לצורך מעשי. הם מכשירים את התחושה לדרך בה דימוי וטקסט עובדים יחד ורוכשים ביטחון בבחירת האמצעים החסכניים ביותר ולכן האפקטיביים ביותר. הם מעצבים ויוצרים כרזות אירועים בחיי בית-הספר (מחזות, פסטיבלי קיץ, ירידים וכדומה). אפשר ללמוד וליישם טכניקות רבות, דוגמת קולאז', הדפסה עם סטנסיל, מונוטייפ, חריטת תבליטי לינוליאום צבעוניים, ליטוגרפיית אופסט, מסכי משי וכן הלאה, תלוי במקורות של תחום האמנות. גם לגראפיקת מחשב יש תפקיד, אך חשוב לגלות את המדיום רק לאחר יישום טכניקות ידניות.

להלן מספר אפשרויות לתכנים מכיתה ט' ואילך. אלו כמובן הצעות בלבד, חשוב העיקרון וההתנסות האמנותית עצמה. משעה שהתלמידים קיבלו הנחיות בסיסיות בטכניקות השונות בכיתות ט'-י' ולמדו ליישם באורח אמנותי, הם יכולים ליישם כישורים אלה בעבודת פרויקט במהלך התיכון.

רישום הצללה בשחור ולבן (כיתות ט'/י')

נקודות מבט ונושאים כלליים:

המטרה העיקרית היא הכשרת התפיסה לצורות אמנותיות וטבעיות על ידי הבאת פעילות רצון לתפיסה החושית ופיתוח תחושה לאפשרויות האמנותיות הגלומות באור וחושך.

על התלמידים ליישם את הטכניקות ואת הניסיון האמנותי באורח עצמאי בתהליכים אמנותיים. הם נדרשים לערוך באופן עצמאי סקיצה ראשונית, סקיצה ותרשים סופי כתהליך.

הצעות תוכן:

• לימוד תרגילי יסוד מופשטים על אפשרויות הביטוי של אור וחושך
• יצירת משטח מאוזן בכל התרגילים
• כיווני תנועה (כגון עולה/יורד), תנועה ותנועה-נגדית (כגון קורן החוצה/דוחף פנימה)
• היכן לשים דגש בחלוקת המרכיבים על המשטח
• דרכים שונות לעיצוב משטחים, עם במעברים מתמשכים ורכים של אור לעבר אפור כהה, ועם בגבולות ברורים ונקיים על ידי קצוות (ללא קווי מתאר); התוצאה תהיה ספקטרום עשיר של אור, אפורים כסופים דרך מצבי ביניים רבים ועד אפור כהה; רשת, הצללה אלכסונית וכדומה
• על התלמידים לזהות טכניקות הצללה שונות ביצירה הגראפית של מאסטרים (כגון דירר, רמברנדט או בלייק), כך שיוכלו לעשות בהן שימוש עצמי מאוחר יותר

אפשרויות לתכנים:

• תרגילים ללימוד צורות יסוד: ספרה, קובייה, פירמידה, גליל, פאון, פנטגון, תריסריון וכדומה
• אלמנטים של משטחים ישרים ועקומים נלמדים ונרשמים באור וחושך
• רישום צללים של גופים
• שילוב חופשי של גופים שונים עבור עיצוב קומפוזיציות
• צורות אורגניות ודמויות קובייה, אפקטים שונים של אור באווירות נוף
• רישום טבע בזמן סיורים. ביצוע סקיצות בקומפוזיציות חופשיות
• תיאור חלל פנימי פשוט עם מקור אור וצללים בהתאם
• בניית רישום מאלמנטים קטנים תוך שימוש בטכניקת הצללה שמאפשרת התבוננות בתהליך התפתחות איטי; בניית רישום של משטחים מגובבים זה על זה תוך שימוש בצד הרחב של הגיר. שימוש בגיר שחור או בפחם
• עיצוב כרזות 

הדפס (כיתות ט'/י', אך על פי רוב ב-י')

נקודות מבט ונושאים כלליים:

• שימוש במגוון אמצעים ללימוד הדפס על נייר או חומרי גלם כגון תבליט לינוליאום, הדפס עץ, הדפסה מגלופת עץ, חריטה, גלופת נחושת
• לימוד המתחים הגדולים שבין שחור ולבן בהדפס
• התנסות באפשרויות שמציעה טכניקה זו לביטוי רגשי
• מגבלות היישום של הדפס (למשל באילוסטרציות)

הצעות תוכן:

• תרגילים בהכנת תבליטי לינוליאום: קשר בין התמונה המתוכננת ואופן השימוש באמצעים (בחומר וגם בריתמוס, ניגודיות, פרופורציה)
• תפקיד הרישום ביד, למשל כסקיצה ראשונית, סקיצה, שרטוט, או כאמצעים של ביטוי אמנותי עצמאי
• אספקטים סגנוניים ומאסטרים חשובים שיצרו בהם (דוגמאות מתקופות שונות)
• מקור והתפתחות של הדפס גראפי כאמצעי לשעתוק וכמדיום אמנותי
• שימוש בכלים, טכניקות וחומרים של המדיה בה פועלים
• תרגילים בתחריט: מסקיצה להדפס נוף מוגמר, מתחילים באווירה ומתקדמים לנוף פיגורטיבי
• חריטת גלופות נחושת, שימוש במחט חריטה ומכבש חריטה
• עבודה עם דיו חריטה
• שימוש בגראפיקת מחשב לתכלית סְדַר בהקשר למטרות כגון הפקת תכניות תיאטרון, ביטאוני סטודנטים, הצגת עבודת פרויקט
• עיצוב כרזות