דבר המערכת

מתוך: אדם עולם - גיליון 15: אביב 2011

האישה שמופיעה בשער המגזין, בצילומו של טל גליק, יושבת בלב העולם, חשופה לאינסוף המרחב, היופי והאפשרויות שהוא מציע. בד בבד היא נראית מרוכזת בעולמה הפנימי, מנותקת מהעולם שבלבו היא יושבת, ואולי אף מתריסה כלפיו: אתה בחוץ, אני בפנים.
מה עשתה אישה זו אחר שקמה מהמדיטציה? האם התרגול הרוחני עזר לה להתחבר אל העולם, או שמא ניתק אותה? הקשרים בין עבודה פנימית לחיצונית נבדקים בגיליון זה ממספר היבטים. בכתבה "קמים מהמדיטציה, יוצאים להפגנה" (עמוד 26) בוחן אמיר חרש את היחסים בין פעילויות בעולם ובין הרוחניות דרך תנועת שומרי הגן, חינוך ולדורף ופסטיבל האקטיביזם. כל האפיקים האלה רואים בעבודה הפנימית יסוד וערך. מעבר לכך, נראה שבאפיקים אלו העבודה הפנימית יש בה כדי להזין את העבודה החיצונית, ולהפך.
גם ארתור זיינס, פרופסור לפיזיקה ומורה למדיטציה המלמד בארצות רבות בעולם, נדרש לשאלה הזאת בריאיון שמקיים איתו דוד לוי ("האיש שבונה גשרים", עמוד 31). זיינס, כותב לוי, בונה גשרים בין המדע לרוח, בין האנתרופוסופיה לזרמים רוחניים אחרים וביןאדם עולם באמצעות המדיטציה. גם לשיטתו של זיינס, כדי להתרחב עליך להעמיק, וכדי להיות אֶתי בהעמקתך, עליך להתרחב.
ראייה נוספת מעניק לנו יובל אלעד, פעיל חברתי המתגורר בקיבוץ הרדוף. המפגש של יובל עם האנתרופוסופיה העניק לו כלים פנימיים להיכנס אל שדה הפוליטיקה ולקדם שם הצעת חוק המקבלת השראתה מהתפיסה החברתית האנתרופוסופית. פגשנו את יובל ל"שיחת היום" (עמוד 20), ושמענו ממנו קריאה לאנשים נוספים, בעלי תפיסת עולם רוחנית, לעשות כמוהו.
ב"אדם עולם" אנו מרבים לעסוק בהשפעת הטכנולוגיה על חיינו. ההתפתחות הטכנולוגית שאנו חווים, כותב גלעד גולדשמידט במאמרו "קִדמה טכנולוגית והתפתחות התודעה" (עמוד 36), מתרחשת במקביל להתפתחות תודעתית מואצת של האדם, ודומה לה מבחינה איכותית. הטכנולוגיה, כותב גלעד, עושה במישור הפיזי מה שהאדם אמור לעשות בנפש וברוח. הסכנה היא שהיכולות הטכנולוגיות יחליפו את האיכויות הנפשיות והרוחניות שאמור האדם לפתח בזמננו, ויעכבו או ימנעו את התפתחות התודעה האנושית.
חדירת ה"פייסבוק" בצורה כל כך מהירה ועמוקה אל התרבות היא דוגמה לאופן שבו הטכנולוגיה, כשהיא עונה על צורך אמיתי שקיים באדם (ובמקרה של פייסבוק, הצורך לשתף), משנה את דרך החשיבה ואורחות חיינו. מחנכים והורים נאלצים להתמודד עם ההשלכות שיש לאתר על חייהם של הילדים ובני הנוער, והכתבה "מחוברים", מאת בלהה רוזנפלד (עמוד 23), מציגה את ההתמודדות הזאת. אולם ההתמודדות אינה רק נחלתם של מחנכים, והמושפעים אינם רק בני הנוער. החיבוריות הגבוהה, שפייסבוק היא רק מרכיב אחד בה (מרכיב משמעותי נוסף הוא הטלפון הסלולרי), מאפיינת ומשנה את חייהם של מרבית האנשים. כמה שעות ביום אנחנו מבלים מול מסכים? האם אנחנו יכולים להיות קצת פחות מחוברים?
הגיליון שאתם מחזיקים בידכם מופק גם במהדורה מיוחדת, שתחולק לכל באי כנס "אוכלים בריא" שמארגנים הוצאת פוקוס ופורטל התזונה eatwell (27-26 במאי, תיאטרון גבעתיים). אני מזמין את קוראי "אדם עולם" להגיע ולהשתתף בו (ומקווה מאוד שבשנה הבאה גם הידע האנתרופוסופי על תזונה יוצג בכנס).
מקווה שתפיקו תועלת מהגיליון שבידיכם,
נועם שרון