דבר המערכת
מתוך: אדם עולם - גיליון 12: יולי-אוגוסט 2010חינוך ולדורף על הכוונת
בעת האחרונה הוצאו צווי סגירה מטעם מנהלת מחוז מרכז במשרד החינוך, הד"ר סולי נתן, נגד שני מוסדות חינוך ולדורף הנמצאים בתחום אחריותה (ראו ידיעה בעמוד 9). בשלב הנוכחי, כל אחד מבתי הספר הנדונים מנהל את מאבקו באופן עצמאי, בין השאר משום שמעמדם מבחינה ביורוקרטית שונה. רבים הסיכוי שההורים המסורים באותן היוזמות, חלקם ודאי בעלי השפעה, כוח ואמצעים, ימצאו את הדרך להסיר את רוע הגזרה בכוחות עצמם. אבל מטרידה העובדה שבעת מצוקה אמיתית, לא נמצא ארגון ארצי שיושיט להם יד.
העובדה הזאת מטרידה שבעתיים על רקע הוצאת צו הסגירה מלכתחילה. שכן יש להניח, שהצו הוצא כי למישהו יש משהו נגד חינוך ולדורף. אולי מדובר בדעה קדומה שמבוססת על חוסר היכרות, אבל אפשר שמניעיה של הד"ר נתן, כמו מניעיו של שר החינוך גדעון סער, הם חברתיים. מנקודת מבטו של השר, עליה הצהיר בהזדמנויות שונות, החינוך האלטרנטיבי מחליש את מערכת החינוך הממלכתית ומעמיק את הפערים בחברה.
לפי תפיסת העולם האנתרופוסופית, החינוך שייך לתחום הרוח, שבו הערך המרכזי הוא חופש, ואילו תפקיד המדינה הוא רק לדאוג שלכל אזרח תהיה הזדמנות שווה לבחור בחינוך שבו הוא מעוניין.
ההבדלים המהותיים בתפיסות העולם הופכות את חינוך ולדורף לבעיה חברתית. כדי להימנע ממציאות זו על אנשי חינוך ולדורף והאנתרופוסופיה להשקיע מאמץ מודע ועיקש בטיפוח יחסיהם עם סביבתם – השכנים, השרים, הפקידים, המפקחים והעיתונאים. דבר זה הובן גם בגרמניה, שם יצא לדרך מסע יחסי ציבור הממצב את הפעילות האנתרופוסופית כיוצרת מקומות תעסוקה (עמוד 18).
אחת מהדעות הקדומות הרווחות ביותר על החינוך האנתרופוסופי הוא שהוא מיושן, טכנופובי ואינו מכין את הילדים של היום לחיים המודרניים. נכון, מחנכי ולדורף אינם שותפים לחגיגה הטכנולוגית השוטפת את מערכת החינוך הכללית. לפי הגישה האנתרופוסופית, מטרתו של כל תהליך חינוכי הוא לפתח את כוחותיו הפנימיים של התלמיד, ותהליך כזה יכול להתרחש רק במפגש משמעותי ובלתי אמצעי בין מורה לתלמיד. הטכנולוגיה בגיל צעיר עושה פעולה הפוכה – חוסמת ומנוונת את הפעילות הפנימית של הנפש. השימוש בטכנולוגיה אינו דבר פסול, אולם יש לשמור אותו לגיל המתאים. עוד בנושא בכתבתה המרתקת של מירב ברויאר "טכנופובים? אנחנו?" (עמוד 26). זווית נוספת על חינוך ולדורף, הפעם בנושא הגיל הרך, תמצאו בכתבה על הסמינר לגיל הרך שפועל בהובלתן של שתיים מוותיקות חינוך ולדורף בישראל, סטפני אלון וּורד שטמפר (עמוד 36).
נוסף לטכנולוגיה, גם פוליטיקה היא תחום שבו האנתרופוסופים נוהגים בזהירות רבה, אולי רבה מדי. בימים שבהם הפיצול בין "אנחנו" ל"הם" כה עמוק, אנו מוצאים לזכות לכתוב על יוזמות שפועלות למען אחדות וקיום משותף. כזה הוא הקרקס בכפר יהושע, שמפגיש בני נוער מקצות החברה בישראל, ויוצר ריפוי חברתי תוך העצמה אישית משמעותית של הנערים ("על חבל דק", עמוד 32). גם היוזמה להקמת בית ספר דו-לשוני, שיצמח מתוך הגן הדו-לשוני הפועל היום בחילף, חותרת לכיוון הזה תוך התמודדות עם הקונפליקט שקיים לכאורה בין פדגוגיית ולדורף לבין הוראה דו-לשונית (עמוד 17). בגיליון הזה אנו מדווחים לראשונה על גן דו-לשוני בחיפה (עמוד 11), ולאחרונה נודע לנו על גן דו-לשוני הנפתח ביפו, כך שניתן לומר שמדובר במגמה מבורכת.
הקיץ והחופש הגדול זוכים להתייחסות במדור הורות מעשית (עמוד 53) ומלאכות (עמוד 61). אנו מקווים שהחום הגדול לא יפגום בהנאה מהגיליון שבידיכם.