אנתרופוסופיה בעברית

פינה לענייני לשון

מתוךאדם עולם- גיליון 6 2009

איך אומרים verse בעברית?

לאקדמיה ללשון העברית שלום רב,
רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה, הרבָּה להביע את רעיונותיו בבתי-שיר (verse) שחיבר בשפה הגרמנית. בית-שיר אופייני של שטיינר מביע רעיון רוחני מסוים שאפשר להגות בו זמן רב. רבים מבתי-השיר האלה תורגמו לשפה העברית, אך השם עצמו (verse) לַסוּגה טרם תורגם. האפשרויות מגוּונות: בית-שיר כאמור, וגם פיוט, מכתם, מימרה, פסוק ואף אמרת-התבוננות. עם-זאת, שום מונח עדיין לא התקבל אצל דוברי-העברית, והם מוסיפים להשתמש במונח הלועזי – ורס. נשמח לשמוע מה לדעתכם התרגום המתאים ביותר למונח verse.

בברכה,
מערכתאדם עולם

למערכת "אדם עולם" שלום וברכה,
המילה verse משמשת באנגלית בכמה משמעויות, ובהן:
א. שירה (בשונה מפרוזה)
ב. טור – שורה מתוך שיר
ג. בית בשיר או בית שהוא שיר שלם, שיר קטן.

במילון למונחי הספרות נקבע הצירוף "טור שירי" תמורת verse במשמע השני שציינתי (המילון מובא במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית בכתובת https://terms.hebrew-academy.org.il/).
אפשר להציע ל-verse במשמע של בית את החלופה בַּיִת או בֵּית-שִׁיר. חסרונה של הצעה זו שקשה לדעת שמדובר בשיר עצמאי, ואפשר לחשוב שמדובר בבית מתוך שיר ארוך יותר.

בלשון המקצועית של אנשי-הספרות, שירים הגותיים קצרים וחדי-מחשבה מכונים בדרך-כלל בשם epigram. להלן הגדרת המונח אפיגרמה מתוך ספרו של עזריאל אוכמני, תכנים וצורות – לקסיקון מונחים ספרותיים, תל-אביב תשל"ט, כרך ב, עמ' 54: "אחת מצורות הליריקה ההגותית החביבה על המשוררים בכל הדורות [...] שיר קצר, שנון, שהפלפלת שבו בטור האחרון. עניינם חכמת-חיים, רפלקסיות והגות, אך עיקרם שירים סטיריים, שהצמצום והחריפות הם מסימניהם."
במילון למונחי ספרות, החלופה העברית ל-epigram היא מִכְתָּם. למעשה מדובר בחלופה ישנה מאוד, והיא מובאת בכל המילונים ובלקסיקונים לספרות (כגון בלקסיקון של אוכמני שהזכרתי לעיל).
ייתכן שהבחירה במילה המקראית מִכְתָּם כחלופה העברית ל-epigram נעשתה בשל הדמיון למילה כֶּתֶם במשמע של לכלוך, רבב. מכיוון שהאפיגרמות הנפוצות ביותר הן אפיגרמות סטיריות, אפשר לראות בהן שיר שנועד להכתים את מי שהוא מכוון נגדו. האפיגרמות של רודולף שטיינר הן כמובן אפיגרמות הגותיות ולא אפיגרמות סטיריות.
מקור המילה מִכְתָּם בלשון-המקרא, והיא באה בו בראשי כמה מזמורים בספר תהילים: "מִכְתָּם לְדָוִד:  שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי-חָסִיתִי בָךְ" (תהילים טז 1), "לַמְנַצֵּחַ עַל-יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם: בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת" (תהילים נו 1) ועוד. על-פי ההקשר, מובן שהמילה מִכְתָּם מציינת סוג של מזמור, אך לא ברור איזה סוג בדיוק.
גִּזְרונהּ של המילה מִכְתָּם שנוי במחלוקת. יש מן המילונים המודרניים הקושרים את השורש כת"ם אל השורש כת"ב. לפי זה מִכְתָּם הוא דבר רשום, בדומה למִכְתָּב. פרשני ימי-הביניים (אבן-עזרא, רד"ק ועוד) קישרו את המילה מִכְתָּם דווקא אל המילה המקראית כֶּתֶם שפירושה זהב טוב ("אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב," איכה ד 1). וכך כותב רבי אברהם אבן-עזרא בפירושו לתהילים טז 1: "מכתם – מזמור נכבד כמו כתם פז."
בברכה,
תמר כץ,
האקדמיה ללשון העברית

ולסיכום – בית, בית-שיר, והכי טוב: מכתם.

המעוניינים להציע מילים למדור מוזמנים לפנות למערכת info@adamolam.com