חיים אנתרופוסופיים – בישראל!
על חידוש פעילותה ומטרותיה של עמותת החיים האנתרופוסופיים בישראל

מאת אלון ירושלמי

צפו במאמר כפי שהוא מופיע באדם עולם

עמותת החיים האנתרופוסופיים בישראל נוסדה בידי ורה כהן ב-2001, לצורך הפקתו והוצאתו לאור של רבעון באותו שם. לאחרונה נבחר לעמותה ועד מנהל חדש וחברים נוספים הצטרפו אליה. לעמותה תקנון אשר אושר במליאה וחזון מתגבש.
עמותת החיים האנתרופוסופיים בישראל מעלה על סדר היום את השאלות הבאות:
מהו תפקיד האנתרופוסופיה בזמננו ומהי תרומתה לחברה הישראלית?
איזה דיאלוג יכול להיוצר בין האנשים הפועלים לאור האנתרופוסופיה לבין החברה הישראלית?
כיצד ניתן לחבר בין הקהילות השונות בארץ, אשר פועלות בנפרד?
מדע הרוח – האנתרופוסופיה, (מיוונית: חכמת האדם) – נוסח עבור האנושות על ידי רודולף שטיינר בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים. זוהי דרך שרודולף שטיינר סלל עבור האדם המודרני, המותאמת למצב התודעה המיוחד המתפתח בתקופה זו בחלקו המערבי של העולם.
בלב אירופה, לקראת לידת המאה העשרים, עת התחוללו שינויים עמוקים והרי גורל במבנים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים ואף הבין אישיים, הציע ד"ר שטיינר דרך חדשה לאדם אשר תאפשר לו למצות את מלוא הפוטנציאל האנושי שלו בגוף, בנפש וברוח. האנתרופוסופיה היא בראש ובראשונה דרך של התפתחות המבקשת לעזור לאדם להבין טוב יותר את קשריו עם המציאות הסובבת אותו. התפתחות כזאת תוביל בהכרח להיוולדות מחדש של הרגש החברתי בנפש האדם.
רודולף שטיינר כתב:
בני אדם מתעוררים במפגש ההדדי עם בני אדם אחרים. כל אדם חווה חוויות חדשות במפגשיו עם אנשים, והוא כתוצאה מכך צומח קצת. אותן התעוררויות תמשכנה שוב ושוב להתעמק ככל שאנשים צומחים והולכים. אדם שהפך להיות אינדיבידואל חופשי, בתקופה זו, תקופת נפש התודעה*, רוצה להתעורר במפגש עם הרוח ועם הנפש של רעיו. דבר זה הינו צורך מהותי והכרחי בהחלט מאז תחילתה של המאה ה20 – והוא ימשיך ויתגבר במשך המאה הזו.
במשך כל המאה ה-20, על אף הזמנים הכאוטיים, הסוערים, על אף האנרכיה הגדולה שתשרור, הצורך הזה יורגש יותר ויותר. הצורך להתעורר יותר ויותר במפגש עם האחרים. על האדם להפוך להיות יותר בעבור רעיו מאשר יש ביכולתו להיות היום. הוא חייב להיות לכוח מעורר בעבורם. אנשים יוכלו אז ללמוד להתקרב יותר אחד לשני, מאשר הם מורגלים לעשות זאת היום. כל אחד יוכל להפוך להיות למעורר של האחרים. האנשים המודרניים, בני התקופה הנוכחית, כאשר הם נכנסים לחיים, הם כבר צברו לעצמם מטען כה גדול של גורל שאין כמעט באפשרותם שלא לחוש בעוצמה את הקשר הגורלי שלהם עם האנשים שעימם הם נפגשים (מתוך התעוררות לעבר חיי קהילה).
מתוך הבנותיו ביחס לבעיות החברתיות בתקופתו, פיתח שטיינר מודל חברתי חדשני אשר יישומו היה מביא מרפא לחולאייה התרבותיים, הפוליטיים והכלכליים של אירופה. מודל זה נקרא 'המבנה החברתי התלת איברי'. אחרי מלחמת העולם הראשונה פנה רודולף שטיינר בהצעה לקיסר אוסטריה ליישם מודל זה, וההצעה נדונה בדרגים הגבוהים ביותר, אך נדחתה לבסוף בפני הצעתו של נשיא ארה"ב וודרו וילסון לשיקום אירופה (תוכנית 14 הנקודות).
מהו המבנה החברתי התלת-איברי? לפי שטיינר, חיי החברה מתנהלים בשלושה מיגזרים: המיגזר התרבותי-רוחני, המיגזר התחוקתי-פוליטי, והמיגזר הכלכלי-עסקי. להלן פירוט קצר של המאפיינים הבולטים בשלושת המגזרים:
• המגזר התרבותי שבו נוצרים וממומשים רעיונות, ערכים, מסורות, משמעויות, שביסוד חיי הרוח והתרבות. בתחום זה נעוצים שורשי החינוך, המדעים, אומנויות, רפואה, חקלאות, דתות ומסורות, ומערכת המשפט. הערך המרכזי למגזר זה הוא חופש.
• המגזר המדיני שבו פועלת המדינה הדמוקרטית האחראית על מימוש שוויון ערך האדם כפי שאזרחי המדינה מפרשים ומבטאים אותו בחקיקה, בקיום הסדר ובדאגה לביטחון; הערך המרכזי למגזר זה הוא שוויון.
• המגזר הכלכלי הוא בעל שני צדדים: אחד, ניהול הכלכלה המעשית, שבה מייצרים, צורכים, וסוחרים במוצרים ושירותים, והשני, הפקת ההון מהרווח המוסף של הכלכלה המעשית; הערך המרכזי שצריך להנחות מגזר זה הוא אחווה.
מתוך: בן אהרון, ישעיהו. (2001 ). מהי חברה תלת-מגזרית וכיצד ניתן להקים אותה במדינת ישראל?
בכדי לכונן חברה בריאה, חייבת להיות אבחנה בין שלושת המישורים תוך המנעות מעירוב תחומים מחד ושיתוף פעולה מודע ומפרה מאידך.
משנדחתה תוכניתו לשיקום אירופה באמצעים פוליטיים הבין שטיינר שהפתרון והשינוי לא יגיעו מהרמה הלאומית אלא שיש לפעול מתוך החינוך וליצור בסיס חדש לחברה. הוא פנה לפתח את חינוך ולדרוף כמנוף לשאלה החברתית. את האימפולס החברתי העביר שטיינר מהרמה הלאומית אל החינוך. קיים אפוא קשר הדוק בין חינוך ולדרוף לבין העולם החברתי.
להלן, אנסה להציג באופן הכי פשוט שאוכל את הקשר בין החינוך, התפתחות הילד בגילאים השונים ופיתוח הרגש החברתי.
החינוך בגיל הרך (מלידה עד גיל שבע) קשור במהותו ללמידה מתוך חיקוי. מחנכים בגיל הרך צריכים לשאוף שכל מה שיעשו, ירגישו ויחשבו יהיה ראוי לחיקוי. ילד שיקבל מודלים מוסריים לחיקוי בשבע השנים הראשונות לחייו יוכל לפתח את החופש בבגרותו.
הדגש בחינוך שבין גיל שבע עד ארבע-עשרה הוא על סמכות. חינוך סמכותי בגיל זה יכשיר את האדם לפתח בגיל מבוגר תחושת שוויון בין בני האדם.
בין הגילאים ארבע-עשרה לעשרים ואחת מדבר שטיינר על חינוך לאידיאלים, כעל עיקר החינוך. דבר זה יאפשר לבני הנוער לנתב את האנרגיות שלהם לעשייה חיובית בעולם ויוכל לפתח בהם את כוח הלב, אשר בבגרות יוביל לרגש האחווה.
על אנשי חינוך הפועלים על פי משנתו של רודולף שטיינר לשאול שוב ושוב את השאלה מהי המשימה החברתית המוטלת עלינו כמחנכים, והאם אנו פועלים בבית ספר ולדורף מתוך האימפולס החברתי?
במדינת ישראל פועלים היום הרבה מאוד אנשים מתוך האימפולס האנתרופוסופי. ישנה פריחה בגני הילדים, מספר בתי הספר הולך וגדל משנה לשנה, הכשרות מורים וסמינרים למבוגרים צצים בכל מקום ונראה שהפעילות האנתרופוסופית תופסת לה מקום של כבוד בארץ. יחד עם זאת, ככל שהפעילות מתרחבת, מתהווים נתק וחוסר תקשורת בין הקהילות השונות. במצב הזה, מתעורר הצורך להפוך את הקהילה בישראל, הפועלת ברוח הדרך האנתרופוסופית, לקהילה חיה, שבה הקשרים החברתיים הולכים והופכים לחלק מפעילותה. אלו שעומדים מאחורי כל יוזמה, בית ספר, גן, סמינר או קבוצת לימוד, ישמחו בוודאי להיוועץ באנשים בעלי ניסיון בתחומם. יש ליצור הזדמנויות להפריה הדדית, תמיכה ביוזמות קיימות ומתהוות, ובתוך הקשרים החדשים שיווצרו לשמור על האיזון שבין ערכי החירות, השוויון והאחווה.
עמותת החיים האנתרופוסופיים בישראל לקחה על עצמה ליצור ערוצים של תקשורת בין הקהילות והאינדיבידואלים הפועלים בארץ. כחלק מפעילותה למען מטרה זו, תפעל העמותה לקיום כנסים ארציים, תתמוך בהוצאה לאור של כתב-עת ארצי, ותתמוך ביוזמות חדשות אשר שואבות את השראתן מתוך מדע הרוח – האנתרופוסופיה.
אין ספק בלבנו כי פעילות ענפה ומאורגנת אשר מצליחה להחיות את הקשר שבין בני האדם העוסקים ולומדים אנתרופוסופיה תקרין אל החברה הכללית – אל מערכת החינוך, האוניברסיטאות, ארגוני החברה האזרחית, המגזר הכלכלי והמדיני. 'המבנה החברתי' חייב להפוך לממשות חיה. אל לו להישאר סיסמה ריקה, שרק חרוטה על הדגל.
בתקופתנו, כולם מדברים על העצמת היחיד. זוהי תקופה שבה האדם רוצה לבעוט ולהדוף מעליו את הצורך לחיות על פי חוקים נוקשים וחיצוניים. הוא איננו רוצה לחיות עוד על פי מסורת שאבד עליה כלח. האנושות חיה היום בתקופת נפש התודעה, תקופה שבה כל אדם מחפש את זהותו האינדיבידואלית. אך יחד עם זאת, במקביל לחיפוש האישי, עולות ביחיד תחושות בדידות וניכור חברתי, מוסר מתדרדר וריקנות תרבותית. דווקא היום, יש חשיבות עליונה להתאגד בקהילות רוחניות חופשיות, קהילות המאפשרות מרחב אישי וביטוי עצמי יחד עם מוסר חברתי וקבלה של האחר. קהילות כאלה עובדות מתוך הרוח למען המפגש עם האחר והתעוררות פנימית באמצעותו, יש בהן כבוד לחוק ולערך השוויון ופעילות כלכלית חדורה ברגש האחווה.
עלינו להתקהל כקהילה. הקהילה יכולה בהחלט להיות קהילה ארצית ואף עולמית אשר הקשר בין חבריה מתקיים מעל דפי כתב העת, דרך האינטרנט ובאמצעות כנסים ופעילויות בהן המפגש הוא חי ואנושי. עמותת החיים האנתרופוסופיים בישראל רואה את שליחותה ביצירת התשתית לכינון קהילה כזאת.

*תקופת נפש התודעה: החל מן המאה החמש עשרה לערך, בתקופת הרנסנס, מתחיל עידן בהתפתחות האנושות אשר לדברי רודולף שטיינר המאפיין המרכזי שלו הוא התעוררות הולכת וגוברת של התודעה העצמית של האדם.

אלון ירושלמי הוא יו"ר עמותת החיים האנתרופוסופיים בישראל ומחנך בבי"ס שקד (קרית טבעון)