אנתרופוסופיה בישראל

 




הוא לא רק בנק, הוא גם ידיד


ההצהרות על הפיכתו של בנק הדואר לבנק החברתי הראשון בישראל זורעות אופטימיות בקרב אוכלוסיות שהבנקים המסחריים אינם חפצים ביקרן. האם מדובר בתחילת מסלולה של הבנקאות האנתרופוסופית בישראל?

מאת נועם שרון

מתוך: אדם עולם - גיליון 13: סתיו 2010

לטובת העשירונים התחתונים

על פי נתוני משרד התקשורת, יש כיום בישראל 170 יישובים, רובם בפריפריה, שבהם אין סניף בנק אבל יש סניף דואר. ביישובים אלה חיים כ-600 אלף אנשים שלמעשה בנק הדואר, שכבר היום פועל במתכונת בנקאית מצומצמת (אך אינו מאפשר תשלום ריבית על פקדונות ומשיכת יתר), הוא הבנק היחיד הזמין להם. הפיכת בנק הדואר לבנק מן השורה תנגיש איפוא שירותים בנקאיים מלאים וזולים לאותו ציבור, שנמנה ברובו עם העשירונים התחתונים של האוכלוסייה. האם הרעיון טוב מכדי להיות אמיתי? אבי הוכמן, מנכ"ל חברת דואר ישראל, מאשר את הדברים שפורסמו בעיתונות. "מתוך היכרותי עם שר התקשורת משה כחלון, היוזמה באה ממקום אמיתי, לא כדי לקצור הון פוליטי. כחלון הוא איש שצמח בפריפריה, הוא מזדהה עימה והיא חשובה לו".

וכיצד חברת דואר ישראל רואה את המהלך?

הוכמן: "המהלך נעשה בתיאום איתנו ואנו שמחים עליו מאוד. בנק הדואר הוא חברה-בת של חברת דואר ישראל (שהיא חברה ממשלתית – נ"ש) אשר פועלת על פי חוק משנת 1951. לפי החוק הזה, למשל, אסור לנו לאפשר משיכת יתר, גם אם החריגה היא בת שקל אחד. ועל פי החוק הזה אסור לי לשלם ללקוחות ריבית על הכסף שהם מפקידים אצלי, דבר שהופך אותו ללא רלוונטי לחיסכון. אגב, בשנת 51' בנק הדואר היה הבנק המרכזי לחיסכון בישראל, אבל היום קיימים מכשירים פיננסיים אחרים לחיסכון שהבנק אינו יכול להציע. התיקון לחוק שהגיש שר התקשורת אומר, בואו ניקח את החוק הקיים ונעשה התאמות למציאות של היום, מתוך ראייה קמעונאית חברתית. המהלך ינגיש את השירותים הבנקאיים לאנשים שעד היום הם מנועים מהם".

האם תהפכו לבנק לכל דבר?

"בצעדים מדודים, כן. נקודת המוצא של הדואר היא שהוא מחויב לתת שירות אוניבסלי, להגיע לכל מקום. לכן יש למעלה מ-700 סניפים, כמעט בכל ישוב בארץ. הדואר הוא למעשה מרכז קהילתי-עסקי. המחויבות הזאת היא נטל כלכלי, אבל עם ההרחבה לבנק נהפוך את הנטל לנכס. אתן יותר שירותים על הפלטפורמה שאני חייב להחזיק. אתבסס על הלקוחות מהעשירון התחתון ועד החמישי, מחצית האוכלוסייה שהבנקים המסחריים לא ששים להתעסק איתה. זהו פוטנציאל לקוחות אדיר".

האם בדקתם מודלים של בנקים חברתיים אחרים בעולם?

"בדקנו מודלים של בנקי דואר אחרים. אנחנו נשמור על עמלות נמוכות, כמו שהיום העמלות שלנו נמוכות. נהיה מחויבים להשקיע את הכסף בצורה סולידית, בלי לסכן אותו".

הציבור יאהב את זה מאוד.

"גם היום, עם השירותים המוגבלים שלנו, ובלי כל פרסום, אנחנו פותחים מדי חודש אלפי חשבונות בנק, ומספר הלקוחות שלנו עומד על כ-250 אלף. הציבור הישראלי מצביע ברגליים". את גלעד אלון, חוקר ומרצה בתחומי חברה וכלכלה מנקודת מבט אנתרופוסופית, היוזמה החדשה מקבלת יחס של "כבדהו וחשדהו". אלון, שבאוקטובר יחל בהנחיית קורס שנתי בנושא "רודולף שטיינר, מדינאי וכלכלן" במרכז "שערים" שבקריית טבעון, אומר שחשוב לשאול מה עולם הערכים שעומד מאחורי היוזמה. "מהי האג'נדה של הבנק? האם ישנה אחריות חברתית אמיתית? האם יש לבנק מדיניות השקעות שמגדירה תחומים שהם מחוץ לתחום? האם הבנק ישקיע את כספי הלקוחות בתעשיית הנשק? בטבק? בהנדסה גנטית – או שאתם בכלל לא מבינים מהיכן השאלה הזאת באה?" אם גם אתם אינכם מבינים מהיכן השאלות האלה באות, נראה שטרם נחשפתם לבנקאות האנתרופוסופית, שהתחילה בשנות ה-70 וככל הנראה הייתה חלוצת הבנקאות החברתית בעולם.

הבנקאות לפי שטיינר

ד"ר רודולף שטיינר, אבי האנתרופוסופיה, הביא לעולם בשורה מדינית, חברתית וכלכלית במקביל לבשורה הידועה והמוכרת יותר בתחומי החינוך, החקלאות, הרפואה והאמנות. כתוצאה מחשיבתו המדינית-כלכלית הוקמו כבר בימיו כמה יוזמות כלכליות, אך המשבר הכלכלי שהתרחש בגרמניה בתחילת שנות ה-20 סתם עליהן את הגולל. מותו של שטיינר ועליית הנאצים לשלטון מנעו את המשך התפתחותן של היוזמות הכלכליות האנתרופוסופיות באותם הימים. בראשית שנות ה-70 הוקם בגרמניה הבנק האנתרופוסופי הראשון, שנקרא GLS. מאז קמו בנקים נוספים, שהמשמעותי ביניהם הוא טריודוס בנק (TRIODOS) ההולנדי, שנוסד ב-1980 ויש לו סניפים בחמש מדינות. הונו המצרפי של טריודוס בנק מתקרב ל-3.5 מיליארד אירו. לבנקאות האנתרופוסופית כמה מאפיינים, שעומדים בניגוד למדיניות הבנקאית המקובלת: שקיפות – בנקאות מאז ומעולם הייתה בנויה על סודיות, אולם בבנקאות האנתרופוסופית כל הפעילות היא שקופה ומתפרסמת בדוחות השנתיים של הבנק. מדיניות השקעות אתית – השאלה "לאן הולך הכסף" קודמת לשאלה "כמה רווח הוא יישא". שורה שלמה של תחומים בשוק מצויים מחוץ לטווח ההשקעות של הבנק האנתרופוסופי. יכולת שליטה של המפקיד בכיווני ההשקעה – מבין מגוון הפעילויות שבהן משקיע הבנק, רשאי הלקוח לבחור בעצמו באיזה תחום יושקע כספו. תמיכה בפעילות בתחומים שאותם רוצה הבנק לעודד – הבנק האנתרופוסופי ילווה או ייתן מענקים לפעילויות בתחום החינוך, הקיימות, שימור האנרגיה, מיקרו-פיננסים, וכו'. באופן מעניין, המשבר הכלכלי העולמי של השנתיים האחרונות רק העלה את כוחם של הבנקים האנתרופוסופיים בעולם. הדוח השנתי של GLS לשנת 2009 מראה עלייה של 18% במספר הלקוחות ו-33% בהיקף הפעילות העסקית, אף שהבנק אינו מבטיח ללקוחותיו את מירב התשואה. לדברי אלון, "ישנם היום יותר ויותר אנשים שלא מסכימים עם המדיניות הפיננסית הרגילה של הבנקים, הבורסה, שוק ההון העולמי והמערך הספקולנטי שמזיז אותו, ורוצים לדעת שכספם הולך למטרות שתואמות את השקפת עולמם ואת אורח חייהם. העובדות שנובעות מתוך המשבר הפיננסי העמוק של השנתיים האחרונות מראות בצורה ברורה שהבנקאות האלטרנטיבית, בסופו של דבר, מתוך האחריות שלה כלפי המפקידים, מבטיחה לאורך זמן יציבות והכנסה מתאימה. זאת בשעה שברוב המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם, האחריות האמיתית היחידה שהמנהלים רואים לנגד עיניהם היא מיקסום הרווחים האישיים".

צעד אמיץ מול הטייקונים

ובחזרה לישראל, שבה הרצון להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי עדיין תלוי בחסדיהם של המחוקקים. "עולה השאלה האם החקיקה תהיה באמת, אבל באמת, לטובת הצרכן הקטן, או שבסופו של התהליך בעלי הכוח יסובבו את כל החקיקה כך שהיוזמה תעוקר", אומר אלון.

האם אין די בהכנסת גורם תחרותי נוסף לשוק לשם הבטחת שיפור השירות לאזרח?

אלון: "הכנסת גורם נוסף לשוק עדיין לא מבטיחה לצרכן שום דבר. בקלות יכול להיות שבמקום דואופול של בנקים, כפי שיש היום, יהיה לנו טריאופול של בנקים, כפי שיש לנו היום טריאופול של חברות הסלולר. ללא רגולציה קפדנית, הבנק החדש יכול להתיישר לפי השחקנים הקיימים בשוק מתוך שאיפה למקסם את רווחיו. "שר התקשורת, משה כחלון, באמת הראה ניצנים של רגישות חברתית ונכונות להתמודד עם הטייקונים בכך שהוריד באופן משמעותי את דמי הקישוריות שגבו חברות הסלולר. כיסיהם של שלושה אנשים נפגעו מהמהלך, ועשרה מיליון תושבי ישראל ופלסטינאים הרוויחו. השאלה היא גם עכשיו, עם 'בנק בעם' שהוא מנסה להקים, תהיה לו הנחישות להמשיך ולהתמודד עם הטייקונים. מחכים לו מאבקים קשים ויכול מאוד להיות שאחת מאבני הנגף הקשות תהיה מבצר פקידוּת האוצר. כפי שכבר למדנו, האנשים האלה מסתכלים קדימה ויודעים מי מורח את הלחם ומי מחלק את הג'ובים ופעמים רבות הם יודעים ליצור את הקשר בין ההחלטות שלהם לבין האינטרסים של הטייקונים. ראינו זאת היטב בסרטו של מיקי רוזנטל, 'שיטת השקשוקה'. יהיו בוודאי גם חברי כנסת ומשרדי יחסי ציבור שיוכיחו שהבנק הזה הוא בעצם נגד האנשים. "חשוב לי לשאול האם לבנק החברתי תהיה מדיניות של תמיכה כספית במוסדות חברה, תרבות, אמנות וחינוך? לא תמיכה שמגיעה כפילנתרופיה של בעלי ההון שעושים טובה, אלא כחלק מאחריות חברתית והבנה שפעילויות כאלה אינן יכולות לעמוד בקריטריונים כלכליים, ועם זאת הן חלק בסיסי ומהותי מהצרכים שלנו כבני אדם. אנחנו האזרחים נצטרך לעמוד עם זכוכית מגדלת ומכשירי שמע מאוד עדינים ולבחון כל הזמן האם יש כאן ניסיון אמיתי לבנקאות אחרת, או רק מניפולציה תקשורתית. מה שברור הוא שאם מקבלי ההחלטות במשרד התקשורת, בדואר, בכנסת, באוצר, רוצים לדעת משהו על בנקאות אחרת, אין בכך כל בעיה וכל הידע על הבנקאות האלטרנטיבית לסוגיה זמין במרחק הקלקה באינטרנט ואפשר ללמוד ממנו. אם יהיה רצון אמיתי – ישנה כאן הזדמנות חד פעמית ויוצאת מן הכלל לבצע מהפכה בתחום הכי מרכזי של הכלכלה בישראל, ובהזדמנות זו גם לעשות דבר שלא נעשה בעולם".

הכסף כסוכנה של הרוח בעולם

בשנת 1922, ערב המשבר הכלכלי הגדול שפקד את גרמניה, נענה ד"ר רודולף שטיינר לבקשה של קבוצת סטודנטים לכלכלה והעניק במרכז האנתרופוסופי בדורנך מחזור הרצאות בנושא, שלימים התפרסם בספר "כלכלה עולמית" (ראה אור בעברית בתרגומה של תומר רוזן, הוצאת הרדוף). בהרצאה הרביעית מדבר שטיינר בצורה מעניינת על הסיבה להופעת הכסף בעולם, וטוען שהופעת הכסף היא זו שמאפשרת לרוח לפעול בחיים הכלכליים. להלן נביא את תמצית דבריו בנושא. ערך כלכלי מופיע היכן שמתבצעת עבודה אנושית. בכל מקום שבו בני אדם מבצעים ביחד עבודה בעלת ערך כלכלי, תיווצר חלוקת עבודה. והיכן שחלוקת עבודה מתקיימת ביעילות, יצטבר הון. ניקח לדוגמה מכרה פחם. הפחם מקבל את הערך שלו מזה שהכורים עובדים על מנת להפיקו (אם הפחם היה מגיע בכוחות עצמו לתנורים אז לא היה לו ערך כלכלי, כמו שלאוויר אין ערך כלכלי). בתקופה פרימיטיבית, היו הכורים צועדים למכרה ברגל. אולם יום אחד, עולה בדעתו של מישהו רעיון לבנות עגלה ולהשתמש בסוסים כדי למשוך אותה. מאותו רגע, כל פעולה שקשורה בתנועה אל המכרה וממנו נעשית בתאום עם בעל העגלה, שמקבל כמובן תמורה על עבודתו. כעת העבודה במכרה מתחלקת, והתפוקה עולה. ממציא העגלה נכנס כעת לקטגוריה של "בעל הון", כאשר ההון שלו הוא העגלה. ובעוד שהכורים בעבודתם היו קשורים בצורה ישירה אל הטבע, העגלון כבר פחות קשור אליו, ולמעשה, לעגלון עצמו כלל לא חשוב איזה מוצר הוא מסיע. יתר על כן; כיצד הומצאה העגלה? היא הומצאה על ידי המחשבה, או במילים אחרות, הרוח. כל תהליך חלוקת העבודה, שִכלולה, ויצירת ההון בעקבות כך הוא תוצר של חדירת הרוח לתוך העבודה. ניתן גם לראות שבתהליך יצירת ההון מתרחשת השתחררות מן הטבע ובסופו של דבר גם מן העבודה, כי הרי כבעל הון "הכסף עובד בשבילך". מתרחש תהליך של הפשטה, שבה הקונקרטיות של העבודה נבלעת בתוך המסה האבסטרקטית של ההון. כעת נחזור אל ממציא העגלה. בזכות התמורות שקיבל על המצאת העגלה, הוא צובר ערכים בכמות גבוהה מיכולתו לנצל בכוחות עצמו. על מנת שיהיה ניצול לערכים שהוא צבר, עליו להעביר את ערכיו לאדם מוכשר אחר, שבזכות רוחו (מיומנותו וכושר המצאתו) ביכולתו לעשות שימוש טוב בערכים שצבר ממציא העגלה. אולם איך יעביר לו ממציא העגלה את הערכים שצבר? בנקודה הזו מופיע הכסף, שהוא למעשה הביטוי החיצוני של הערך המושג בתהליך הכלכלי באמצעות חלוקת העבודה, והמועבר מאדם אחד למשנהו. הכסף הוא מצד אחד שיאו של תהליך ההפשטה שמתרחש עם חדירת הרוח את החיים הכלכליים, ומצד שני הוא קשור באופן קונקרטי לכל אחד מהאלמנטים הכלכליים. תכונה נוספת של הכסף היא אדישותו לאופן שבו משתמשים בו. זאת בדיוק הסיבה שבזכותה יכולה הרוח להיכנס לחיים הכלכליים ולשחק בהם את תפקידה. רע ככל שעשוי הכסף להיות מנקודת מבט דתית או מוסרית, מסכם שטיינר, הרי שמן הבחינה הכלכלית, הכסף הוא המדיום שבאמצעותו הרוח פועלת בחיי הכלכלה. בלעדיו, הרוח לא הייתה מצליחה לחדור אל החיים הכלכליים, ואלה היו נשארים במצב פרימיטיבי לחלוטין.


להזמנת מנוי וקבלת גיליון התרשמות

חזור | לראש המסך


 

אדם עולם

אדם עולם בפייסבוק אדם עולם ב Facebook
אדם עולם - ראשי »

המשבר הכלכלי העולמי של השנתיים האחרונות רק העלה את כוחם של הבנקים האנתרופוסופיים בעולם. הדוח השנתי של GLS לשנת 2009 מראה עלייה של 18% במספר הלקוחות ו-33% בהיקף הפעילות העסקית, אף שהבנק אינו מבטיח ללקוחותיו את מירב התשואה

אבי הוכמן: "נקודת המוצא של הדואר היא שהוא מחויב לתת שירות אוניבסלי, להגיע לכל מקום. המחויבות הזאת היא נטל כלכלי, אבל עם ההרחבה לבנק נהפוך את הנטל לנכס. אתבסס על הלקוחות מהעשירון התחתון ועד החמישי, מחצית האוכלוסייה שהבנקים המסחריים לא ששים להתעסק איתה"

גלעד אלון: "ישנם היום יותר ויותר אנשים שלא מסכימים עם המדיניות הפיננסית של הבנקים, הבורסה, שוק ההון העולמי והמערך הספקולנטי שמזיז אותו, ורוצים לדעת שכספם הולך למטרות שתואמות את השקפת עולמם ואת אורח חייהם. העובדות מראות שהבנקאות האלטרנטיבית, בסופו של דבר, מבטיחה לאורך זמן יציבות"

גלעד אלון: "שר התקשורת משה כחלון באמת הראה ניצנים של רגישות חברתית ונכונות להתמודד עם הטייקונים בכך שהוריד באופן משמעותי את דמי הקישוריות שגבו חברות הסלולר. כיסיהם של שלושה אנשים נפגעו מהמהלך, ועשרה מיליון תושבי ישראל ופלסטינאים הרוויחו"