אנתרופוסופיה בישראל

ראשי פורום מאמרים הכשרה גני ילדים בתי ספר חינוך ולדורף ביוגרפיה וייעוץ ביוגרפי חקלאות ביו-דינאמית רפואה אומנות אוריתמיה תרפיסטים חנויות ומוצרים

ושמחת בחגיך

החגים הם הזדמנות ליצור מעגל אנושי שבו היחד מרומם את רוחו של היחיד.
כיצד היוזמות האנתרופוסופיות בארץ משתמשות בה?

מאת מיכל שי לי | צילומים אוריה דובינסקי

חנוכה 2007, בית הספר אדם ירושליםמתוך:אדם עולם - גיליון 8: ספטמבר-אוקטובר 2009

תשרי בפתח. האיכר סיים את עבודתו. בתום שנת שתילה וזריעה, קטיף וקציר, עליו לשבות ממלאכה לימים אחדים, בשל מזג האוויר ההפכפך שמביא עמו הסתיו. אולי זו הסיבה שביהדות, מוקדש הזמן הזה בשנה לחשבון נפש ותפילה.
דודו סאדה, מורה וחבר הנהלה בבית הספר ולדורף ביודפת, מאמין כי שאלת היהדות והאנתרופוסופיה היא בעלת חשיבות מרכזית לקהילה האנתרופוסופית בישראל. לדבריו, "יש להבין את המהות הייחודית שלנו מתוך תפישת העולם האנתרופוסופית, וכך להפוך תבנית נוף מולדתנו, במובן הגבוה של המילה".
החיים ביודפת, מושב בן תשעים משפחות, נעים סביב הקשר לאדמה ולרוח. מרבית החברים עוסקים בחקלאות, ועל המסורת היהודית בחיי הקהילה מעיד גם בית הכנסת, שאותו מנהל מזכיר היישוב.
הקשר אל החוכמה היהודית טבעי, אך תושבי יודפת מבקשים להשתמש בתודעה עכשווית כדי לצקת משמעות חדשה אל כלי הקיבול שמהוות המסורות העתיקות. בתהליך שהתחיל בחיפוש אחר דרך חינוכית נמצא שילוב בין היהדות לאנתרופוסופיה, שפתחה שער ללב האנשים, ומשם לקהילה.

אוניברסלי או פרטיקולארי?
המלה חג לקוחה אמנם מהשורש ח.ג.ג, אך יש הטוענים למקור משותף עם השורש ח.ו.ג – כלומר, מעגל. ד"ר ישראל קורן, מרצה למחשבת ישראל, מספר על התפישה המיסטית-רוחנית של החג ביהדות. לדבריו, "אנחנו חוזרים ופוגשים את החג באופן מעגלי, בתקווה שבכל מחזור יהיה זה ממקום גבוה יותר. על פי היהדות, יש חדש תחת השמש, והעיגול שואף להיות ספירלה".
"החג מאפשר חדירה של כוחות רוחיים אל הארצי", מוסיף קורן. "יש כאן הזדמנות לעלייה, להתרוממות רוח, כפי שאפשר לחוש למשל בערב שבת. אנשים נוטים לחוג חגים יחד, מתוך אמונה שהציר האופקי, המפגש בין בני האדם, תורם גם לציר האנכי, בין האדם לשמים".
אורי בן דוד, מוסיקאי, יזם חברתי, ומרצה לאנתרופוסופיה, מוסיף ואומר: "החג הוא נקודת שיא למי שמלווה את השינויים בטבע בעבודה פנימית המתבצעת על פי 'לוח השנה לנפש' (מחזור של 52 מכתמים שחיבר ד"ר רודולף שטיינר, המבטאים הלך נפש המשתנה בהתאם לעונות השנה) או קריאה בפרשת השבוע. מטבע הדברים, למי שעושה עבודה מסוג זה יש חיבור עמוק יותר אל החג. חשיבות לא פחותה יש גם לדרך שעוברים בין נקודות השיא".
בן דוד, הפעיל בקהילת קריית טבעון, מספר כי מזה עשר שנים קיים שם ניסיון רציני לקיים את החג מתוך שלוב של תרבות יהודית וישראלית עם האנתרופוסופיה. "הנסיון הוא לקיים יצירה ישראלית המשולה למעיין שגשמי אנתרופוסופיה ממלאים ומביאים אותו לכדי תנועה. החג נולד מתוך האנשים היוצרים אותו ועל פי רוחם, תוך התחשבות במסורות הקשורות גם לבתים ולקהילות שבהם גדלו, כולל מורשת של התנועה הקיבוצית. הנסיון הוא לא לחזור על מסורת שהיתה, ולא להתעלם ממסורת קיימת, אלא להעזר באנתרופוסופיה כמקור השראה ללימוד שנותן כוח יצירתי ובא לידי ביטוי באופן אומנותי. בימינו נדרשת עשייה המשלבת בין המסורות השונות ומולידה את החדש אך לא בדיוק מתוכן, אלא כיצירת יש מאין. האנתרופוסופיה היא דרך הנולדת ללא הרף בחיי האינדיבידואל, מתוך שיח פנימי המתאם בין תכנים ליצירה אישית".
כשנשאל בן דוד האם ניתן לומר שיש חגים אנתרופוסופיים, תשובתו היתה חד משמעית: "לא קיימים חגים אנתרופוסופיים. זו אשליה מוחלטת. שטיינר נתן לנו אימגינציות (תמונות רוחיות המבוטאות בצורה מילולית) לקבל מהם השראה. כל דבר שנראה כמו מתכון לחג אנתרופוסופי מקורו בטעות. מה שעשוי להיווצר לעתים, הוא חג שנחוג בהשראת האנתרופוסופיה, לוח השנה לנפש וכולי. אין לו מרשם ולא צורה קבועה. לכל חג שאנו חוגגים בטבעון קודמת עבודה של קבוצת הכנה. תכנון החגיגה דורש ירידה לפרטים עד לשיר הספציפי שיושר בערב החג. אין זה מובן מאליו שאנשים המקיימים אורח חיים מודרני יעסקו בכך. התוצאה היא בדרך כלל מסכת בת שעה המשלבת מסורת ואומנות, עם התבוננות בטבע, ובסופה מותירים לשמחת החג הפשוטה להתקהל, ומגישים כיבוד. בחג הפסח, לדוגמה, הנושא של העבדות והחירות נידון במובן של חירות וגאולה, תחייה וחופש, גם בהשראת התנ"ך". 
וד"ר ישראל קורן מאיר את הנושא מזווית נוספת: "על איש רוח רציני להתמודד בהכרח גם עם המסורת שבה גדל. כדי להיות אוניברסלי יש להתייחס אל הפרטיקולרי, כפי שאינני יכול להיות אוהב האנושות לפני שפתרתי את השנאה לשכניי. שילוב נכון בין יהדות ואנתרופוסופיה מתרחש כאשר לעתים העץ הוא האנתרופוסופיה ואני שולח ענפים אל היהדות, ולעתים ההפך. המהות היא ההשתדלות לשלוח את אותם ענפים".

פורים 2009, בית ספר אדם ירושלים

ירושלים והרדוף – עניין של יוזמה
על אף שהאנתרופוסופיה נוכחת בירושלים עוד מלפני קום המדינה, אין ארגון חגים קהילתי החורג אל מעבר לנעשה ביוזמות השונות. הניסיון לצור מרכז תרבותי אנתרופוסופי במסגרת יוזמת "סביבון" לא עמד על רגליו ולא נתמך מספיק על מנת להתקיים. בהעדר מרכז אחר, מהווה בית הספר "אדם" מרכז קהילתי ורואה עצמו ככזה, עם גבולות מסוימים. עבור עמוס צחר, מורה כיתה ב' בבית הספר, הסוד לקיום החגים בצוותא הוא כוח רצון גדול. לדבריו יש אתגר לקהילה בעיר והמועדים הם אחד המפתחות להבנתו. העומס הגדול בבית הספר אינו מאפשר לפנות מן הדיון בצד הארגוני של החג ולהעמיק במהותו. התוצאה היא שהעבודה הרוחית מתווספת כמשקולת לתרמיל הדרך האישי של המורה, תרמיל שממילא שוקל יותר ממה שביכולתו לשאת. עם זאת יש לציין שהחגים מתבססים על מסורת שהיא יפה כשלעצמה. בחג החנוכה, לדוגמה, נהוג בירושלים לקיים קונצרט שאליו מוזמנים גם ההורים והסטודנטים הלומדים בסמינר דוד ילין, מתוך תחושה שהמוזיקה היא דרך מבורכת להביא את האור אל תוך החושך ולאסוף את הקהילה יחד.
בקיבוץ הרדוף קיימות יוזמות רבות, והחגים נחגגים באותן יוזמות באופן פנימי. ציון החגים בצורה קהילתית רחבה הוא נושא שמשתנה מזמן לזמן בהתאם לכוחות של חברי הקהילה. עד לפני מספר שנים היתה ועדה אחראית על החגים, והיום הדבר נתון ליוזמה מתוך הקהילה. על חג שבועות אמון הצוות החקלאי בהרדוף, והוא נחגג באופן מסורתי בכל שנה.

הקהילות הצעירות – החינוך כגורם מאחד
חי דיין, מייסד שני גנים בהדר יוסף, תל אביב, מגדיר אותם כ"קהילה בבנייה והתהוות". יש בגנים כחמישים ילדים החוגגים יחד את כל החגים היהודיים ופעמים רבות מוזמנים גם ההורים. העובדה שזו קהילה ולא רק גן, מקרבת הורים אל האנתרופוסופיה וחלקם בוחרים לקחת חלק בקורס יומי להורים או ללמוד אוריתמיה, חינוך וכולי. אחת לחודשיים, פגישת צוות (קולגיום) מוקדשת לחגים ולעונות השנה, במאמץ לחפש חיבור בין החגים לרוח. בפורים למשל, מתאר דיין, נפגשים כל ההורים בתוך מסגרת הגן כאשר כל המבנה מתחפש בנושא מסויים. בשנה שעברה, לדוגמה, התחפש כל הגן לארמון מלוכה, וההורים היו בו המלכים והמשרתים. החגיגות כללו הצגה, תהלוכת תחפושות, שירים וריקודים, ארוחת ערב ושמחה שלא ידעה קץ.
בקהילות הצעירות שמתגבשות ברחבי הארץ סביב היוזמות החינוכיות, ניכר כי החגים הם כוח שביכולתו להניח יסודות לבניית הקהילה. בית-הספר הצעיר "אופק" במושב אלישיב מונה שתי כתות. בשנה שעברה היה ניסיון מוצלח לחגוג את חג השבועות, והוא הותיר טעם של עוד. השנה הם מתכוונים להתקהל גם בסוכות.
הקהילה בהוד השרון כמעט הכפילה את מספרה בשנה האחרונה, והיא מונה כיום שלושה גנים אנתרופוסופיים וכתה א' חדשה. מור הופמן, אמא באחד הגנים ושותפה ליוזמה בקהילה מספרת על אינטראקציה בין הגנים ועל מעורבות נבנית ופעילה של הורים בחג. לדברי האם, המוטיבציה היא גבוהה אך הדברים הם בינתיים ברמה המעשית ולא כוללים שיחות על משמעויות החג. בל"ג בעומר למשל, מתקיימת פעילות הכוללת מדורה וכיבוד, ואותה מארגנים ההורים. אך עוד בטרם תתפנה הקהילה הצעירה להעמקה במשמעות הרוחנית של החגים, שורה שם רוח של נתינה יהודית: בימי החגים, ובראש השנה ובפסח במיוחד, מתבצע איסוף של משחקים, ספרים ומזון לנזקקים. היוזמה היא בהתאם לצרכי החברה שבה פועלת הקהילה האנתרופוסופית המתהווה שם.

כפר רפאל – מזיגה של חסד
פורים 2007, בית ספר אדם ירושליםמהרגע הראשון ב"כפר רפאל", קהילה שיקומית ליד באר שבע, מרגישים אווירה של שלווה והרמוניה. אולם אין לטעות ולחשוב את השקט לטבעי: הוא תוצר של ההשקעה היומיומית של אנשי הצוות ומשפחותיהם החיות בכפר ביחד עם החברים הנתמכים. ירדנה מדר, ממייסדי כפר רפאל, מספרת שלחגים יש תרומה משמעותית לאווירה השוררת שם. "אמנם החברים הם הדבק המאחד אותנו, אולם הם גם מורים 'קשוחים'. הקהילה, מטבע האוכלוסייה החיה בה, מתמודדת עם חיי יומיום עמוסים מאד ומלאי קשיים. היא זקוקה לרגעי השיא שהחגים מביאים, כדי לקבל השראה וכוחות לעשייתם. לעתים קשה המעבר בין עומס המתחים של היומיום לבין החג, ויש צורך בהתכוונות מיוחדת כדי להכין את החג ולזכות במתנותיו, שהן החיבור המחודש אל הלב. לגבי אנשי הצוות, הילדים והחברים, החגים הם כר נרחב לפיתוח של חיי הנפש ולהתעוררות לרוחני שבאדם ובעולם".
"איכות החג היא בהתאם למתרחש ביומיום", מוסיפה מדר. "אי אפשר לבנות את השגרה בצורה כאוטית ולצפות שהחג יגיע מאליו לשיא בחיי הקהילה. במקרה שזה המצב, נדרש מאמץ מיוחד לכינון הרמוניה כדי לחגוג כהלכה. אחד הדברים שעוזרים לכך הוא בנייה של החג סביב מוטיב מסוים על מנת שיהיה אחדותי".
את ההחלטות בכפר, גם בנוגע לחגים, מקבלים במשותף ומתוך תהליך מעמיק: ועדת התרבות מעלה הצעות כלליות אל ישיבת הורי הבית, שם מתקבלות החלטות אשר מועברות אל הוועדה האחראית לחג, והיא מעבדת אותן ומחזירה להחלטת הורי הבתים. "בבואנו להתחיל לחשוב על החג, עלולה להישמע תחילה אנחה עמוקה של אי-ידיעה, שמקורה במאמץ להימנע מלהישען על צורות של חגים משנים עברו", מספרת מדר, "אנו מנסים לנוע כל פעם מחדש אל המקור האוניברסלי של החג, כדי לשאוב מתוכו רעיונות חדשים. אפיק הזרימה של הנהר קבוע, וזה חשוב מאד לתחושת הביטחון של החברים בכפר. אולם המים הזורמים בו משתנים בלי הרף וכך צלילותם נשמרת."
"כדי להבין את מהות החג בכפר", היא מוסיפה, "יש להתחשב בהלך הרוח של החברים, שאצל מרביתם הוא חולמני, ולכן הם מתקשים להבחין בשינויים החלים בטבע בהתאם לעונות השנה. החגים עוזרים להם לחוות שינויים אלה. זו מעין קריאה לנפשותיהם להתעורר אל הנעלה שבעולם ובאדם. החגים פותחים פתח לתהליכים יצירתיים, הנמשכים זמן קצר או ארוך, כגון: הכנת הצגה בשיתוף ילדי הכפר, החברים, חברי צוות והורי בית; הכנת תאטרון בובות שנושאו מתאים למהות תוכן החג; תזמורת של ילדי הכפר; תזמורת של החברים; מקהלה מדברת, מופע אוריתמיה, ועוד. זוהי חוויה נפלאה לראות באיזו שמחה וגאווה החברים משתתפים בהופעות לסוגיהן וכמה הם מצפים לכך. אלה שאינם מבינים את התכנים באופן שכלי-מושגי, מוזמנים להשתתף בחוויה באמצעות אופן העיצוב ה"מוסיקלי-אמנותי" של החג. הפעילות האינטנסיבית של כל תושבי הכפר לפני החג, יוצרת את כלי-החג, שבו עשוי להימזג חסדו".
***
ביודפת יתכנסו כולם לארוחת סוף הצום של יום כיפור, כפי שישבו במשך שנים רבות וימשיכו לשבת בעתיד. האווירה תהיה חגיגית ופתוחה, עם תחושת ערבות הדדית ומשפחתיות חובקת. אנשים ישארו לשבת הרבה אחרי שהקינוח יוגש, פשוט כדי להיות יחד. לא כולם שם יהיו אנתרופוסופיים, אך תחבר ביניהם רוח קהילתית שתצטרף אל הרוח הסתווית לחגיגה של התחלה משותפת. 

חזור | לראש המסך